כל הסקרים וניסיונות החיזוי לבחירות בישראל כבר מזמן מאחורינו. רגע לפני שגם הקלפיות נסגרות וחלון ההזדמנויות להצביע ולהשפיע יסתיים, נחזור לרגע שבו מחשב ראשון ניסה לחזות את התוצאות. בליל הבחירות האמריקני של 1952, מחשב בשם UNIVAC הצביע על ניצחון מוחץ, אבל בני האדם התקשו לתת בו אמון.
UNIVAC I used 5000 vacuum tubes to perform ~1905 operations/second at 2.25 MHz clock: it was unveiled 74 years ago Today https://t.co/b5rpZ6nfgi
— Massimo (@Rainmaker1973) March 3, 2025
ב־4 בנובמבר של אותה שנה התמודדו על נשיאות ארצות הברית הרפובליקני דווייט אייזנהאואר והדמוקרטי עדלאי סטיבנסון. רשת CBS שילבה בסיקור הבחירות מחשב של חברת רמינגטון ראנד, בניסיון להשתמש בתוצאות הראשונות כדי לחזות את ההכרעה. היה זה מפגש בין שתי טכנולוגיות שעדיין היו חדשות בעיני הציבור: הטלוויזיה והמחשב.
It was 1952 and this is the lost Remington-Rand UNIVAC TV commercial.
With 5200 vacuum tubes weighing 17000lbs and about $7 million adjusted for inflation.
It only needed 67 folks in 3 shifts to operate.
"This electronic brain can process letters, number and punctuation marks" https://t.co/mvRVUVzsDc
— Brian Roemmele (@BrianRoemmele) November 25, 2019
באולפן בניו יורק הוצב דגם של עמדת הבקרה של UNIVAC, בעוד שהמחשב האמיתי פעל בפילדלפיה. העיתונאי צ׳רלס קולינגווד הציג לצופים את המכונה, ובהמשך ניסה לקבל ממנה תחזית. התשובה לא הופיעה על המסך כמצופה, וההמתנה התמלאה בחילופי דברים עם מגיש המשדר, וולטר קרונקייט.
מאחורי ההיסוס עמדה גם מבוכת בחירות 1948, שבהן תחזיות לניצחונו של תומאס דיואי התנפצו מול ניצחונו של הארי טרומן. הפעם, כשהמחשב הצביע בשלב מוקדם על הכרעה ברורה, נקטו אנשי השידור משנה זהירות.
התחזית הייתה נחרצת אפילו בשביל הפלט
באוסף הסמיתסוניאן שמור תדפיס תחזית של UNIVAC, שהתבסס על כ־3.4 מיליון קולות שכבר נספרו. הוא העניק לאייזנהאואר יחס סיכויים של 100 ל־1 לניצחון.
לעוצמת התחזית התלווה פרט כמעט קומי: לפי מוזיאון תולדות המחשב, באחד התדפיסים המוקדמים הוצג היחס כ־״00 ל־1״. המתכנתים לא צפו שיידרשו שלוש ספרות להצגת יתרון כה גדול.
בסופו של דבר ניצח אייזנהאואר עם 442 אלקטורים, לעומת 89 לסטיבנסון. ההכרעה הייתה ברורה: המחשב זיהה נכון את כיוון המרוץ ואת היקף הניצחון.
אחרי חצות הופיע בשידור נציג רמינגטון ראנד, ארט דרייפר, והודה כי היה עליהם להאמין למכונה מלכתחילה. עם זאת, לפי סקירת המוזיאון, לא ברור אם החברה או CBS היו הגורם שעיכב את פרסום התחזית.
התחזיות של UNIVAC התבססו על מודלים סטטיסטיים שתוכנתו בו. הופעתו בטלוויזיה הפכה את שמו למוכר, אך חלפו עוד מערכות בחירות עד שמודלים ממוחשבים נעשו חלק קבוע ממשדרי הבחירות.
4 שעות למדגם: הסוקר שלמה פילבר מטיל פצצה באולפן
כמעט 74 שנים לאחר מכן, הסיפור הזה עדיין מעלה שאלה מוכרת: כאשר החישוב סותר את הציפיות שלנו, איך קובעים אם המכונה טועה – או שאנחנו מתקשים לקבל את התשובה? איזה מהמדגמים הערב יהיה הכי קרוב לתוצאות האמת? התשובות ב-22:00.
