דלג לתוכן הראשי

שני , ח' חשון תשפ"ז

LIVE

צילום: רויטרס
צילום: רויטרס

הסמל של צרפת עלה באש – והממשלה נערכת לצעד שלא נראה שנים

אפרת ברינר
אפרת ברינר

אלפי מתפרעים שטפו את רחובות צרפת בגל אלימות חמור שהותיר מאות אנשי כוחות ביטחון פצועים, בנייני שלטון מוצתים וחנויות נבזזות • מנהיגת הימין מארין לה פן מאשימה את הנשיא עמנואל מקרון באובדן שליטה, בעוד הממשלה מקדמת עוצר לילי וצעדי ענישה חריפים על רקע המשבר הכלכלי והמדיניות סביב ההגירה והזהות הלאומית

צרפת מתמודדת היום (שני) עם השלכותיו של סוף שבוע אלים במיוחד, שבמהלכו הפכו רחובות פריז וערים נוספות לזירות של הצתות, ביזה ועימותים קשים עם כוחות הביטחון. יותר משישה מאות שוטרים וכבאים נפצעו ולמעלה מאלפיים בני אדם נעצרו. המהומות, שפרצו במהלך מחאות על יוקר המחיה, מציפות מחדש את הוויכוח על עתידה של צרפת ועל זהותה של אירופה, ובמרכזו מדיניות ההגירה, השתלבות האוכלוסייה המוסלמית והיכולת של המדינה לשמור על הסדר הציבורי. ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הודיע על מתן סמכויות להטלת עוצר חלקי, בעוד מפגינים חסמו את הכניסה למוזיאון הלובר, שנאלץ לסגור את שעריו.

כאמור, גל האלימות התפרץ ביום שבת, כאשר יותר מחצי מיליון בני אדם יצאו להפגין ברחבי צרפת במחאה על יוקר המחיה והמצב הכלכלי. בשולי ההפגנות החלו קבוצות של צעירים לבושי שחורים לתקוף מבני ממשל, לפרוץ לחנויות ולהתעמת עם כוחות המשטרה. היקף ההתפרעויות היה חריג גם במדינה בעלת היסטוריה ארוכה של מחאות אלימות. אלפי פורעים פשטו על מרכזי הערים, ובכמה מוקדים התקשו כוחות הביטחון להשתלט על המתרחש.

המהומות בצרפת: שר הפנים הגיש את התפטרותו, מקרון דחה אותה

לפני 3 שעותדסק החדשות C14

בעיר לימוז' שבמרכז צרפת נרשם אחד האירועים החמורים ביותר. על פי המושל המקומי מוריס ברטה, עד שלושת אלפים מתפרעים גדשו את הרחובות. חלקם ביצעו חטיפות כלי רכב, ואחרים פרצו לבניין העירייה ההיסטורי מהמאה התשע-עשרה והציתו את חלקו הפנימי בזמן שנבחרי ציבור ועובדים עדיין שהו בתוכו.

הנוכחים הצליחו להימלט, אולם הכבאים שהגיעו למקום הותקפו באמצעות קליעים. בהמשך עלה באש מגדל הפעמונים של הבניין וקרס. הצתת בניין העירייה עוררה זעזוע מיוחד משום שמבנים אלה נחשבים בצרפת לסמלים מרכזיים של הרפובליקה ושל סמכות המדינה. המראות הקשים הפכו לסמל נוסף למשבר המשילות ולתחושה שהרשויות מתקשות להגן אפילו על מוסדותיהן.

המהומות בצרפת מטלטלות את כלכלת המדינה – והבורסה נצבעת באדום

לפני 5 שעותדסק C14

בבורדו תועדה קבוצת מתפרעים פורצת את דלתותיו של בוטיק לואי ויטון, ולאחר מכן הסתער המון על החנות ונמלט עם תיקים יקרים. בפריז נאלצה המשטרה לרכז כוחות סביב ארמון האליזה ומשרד הפנים, ובכך נותרו אזורי קניות אחרים חשופים לביזה. סמוך לכיכר הרפובליקה נבזזו כתריסר חנויות, ובהן בתי עסק למוצרי אלקטרוניקה, משחקי וידאו ואופניים.

נתן מימון, בעל חנות אלקטרוניקה בן ארבעים ושש, סיפר כי כאשר הגיע לבית העסק שלו במוצאי שבת גילה שסחורה בשווי כ-שבעים אלף אירו נגנבה. "זו קטסטרופה כלכלית", אמר בזמן שעובדיו אספו את שברי הזכוכית. "אני לא יודע איך אצליח לקום על הרגליים".

הרווה דניס, סוחר בן חמישים ושישה, הגיע לחנות ציוד האופנועים של חברו וגילה כי חלון הראווה נופץ והמדפים התרוקנו. "הם לקחו הכול", אמר. "אלה לא תלמידי תיכון. אלה גנבים שמגיעים מכל הפרויקטים, מכל הרחובות".

המהומות הנוכחיות מציפות מחדש מחלוקת שמלווה את צרפת במשך עשרות שנים: האם המדינה מצליחה לשמר את זהותה הלאומית ואת עקרונות הרפובליקה לנוכח השינויים הדמוגרפיים והחברתיים המתרחשים בה. צרפת היא ביתה של אחת האוכלוסיות המוסלמיות הגדולות באירופה. לאורך השנים הפכו סוגיות ההגירה, השתלבות מהגרים וצאצאיהם, האסלאמיזם הקיצוני והיחסים בין המדינה לקהילות המוסלמיות למוקדי מחלוקת פוליטית וציבורית.

גם איטליה מאבדת שליטה: הרחובות הפכו לזירת קרב | תיעודים

07:51דסק C14

עבור חלק מהמחנה הלאומני בצרפת, השינויים הללו מעוררים חשש עמוק מפני שחיקת הזהות הצרפתית והתרחבות השפעתן של תפיסות דתיות ותרבותיות שאינן מתיישבות, לשיטתו, עם עקרונות הרפובליקה החילונית. מנגד, המבקרים את הגישה הזאת מדגישים כי האוכלוסייה המוסלמית אינה מקשה אחת, וכי אין לזהות בין השתייכות דתית לבין קיצוניות או עבריינות.

המהומות מעניקות למחלוקת הזאת משנה תוקף, במיוחד בעקבות דבריה של מנהיגת הימין מארין לה פן, שהאשימה את הנשיא עמנואל מקרון בחוסר אונים וטענה כי האלימות נובעת משיתוף פעולה בין רדיקלים פוליטיים לעבריינים מהפרברים העניים. פרברים אלה, שחלקם מאופיינים בריכוזי אוכלוסיות מהגרים ובני דור שני ושלישי להגירה, עומדים זה שנים במרכז הדיון על כישלונות ההשתלבות החברתית, האבטלה והיחסים המתוחים עם רשויות החוק. עם זאת, הדיווחים על האירועים הנוכחיים אינם מצביעים על כך שההתפרעויות אורגנו בידי תנועות אסלאמיסטיות. ראש הממשלה עצמו מייחס את האלימות בעיקר לקבוצות שמאל קיצוני מאורגנות.

המשבר הביטחוני הפך במהירות לעימות פוליטי חריף לקראת הבחירות לנשיאות, הצפויות להתקיים בעוד כחצי שנה. בנאום טלוויזיוני שנשא ביום ראשון גינה הנשיא עמנואל מקרון את האלימות והזהיר מפני פוליטיקאים המבקשים לנצל את הכאוס כדי לערער את יסודות הרפובליקה. "אלה שאומרים לכם היום שדחוף לצאת לרחובות, להפגין וליצור אי-סדר, יש להם מטרה אחת בלבד: לפגוע ברפובליקה ולחטוף את הוויכוח", אמר מקרון.

ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו האשים קבוצות שמאל קיצוני מאורגנות בניסיון לערער את יציבות המדינה ולהשפיע על תוצאות הבחירות. דבריו הובילו לעימות עם מנהיג השמאל הרדיקלי ז'אן-לוק מלנשון, שהאשים את הממשלה בכך שפתחה את הדלת לכאוס באמצעות שיטות השיטור שלה. לקורנו השיב לו ברשת החברתית: "אינכם יכולים לקרוא לסיום האלימות תוך מתן תירוצים לאלה שמבצעים אותה. זוהי האחריות הפוליטית שלכם".

מנגד, לה פן האשימה את מקרון בחוסר אונים והצביעה על ההרס הנרחב כעדות לכישלון השלטון להגן על אזרחיו ועל מוסדות המדינה. בהתייחסה להצתת בניין העירייה בלימוז' אמרה: "ראיתם את הסמלים הקדושים ביותר של הרפובליקה שלנו מחוללים". האירועים עשויים לחזק את סדר היום של הימין הלאומני, המבקש להעמיד במרכז מערכת הבחירות את סוגיות הביטחון האישי, ההגירה והזהות הלאומית.

בעקבות המהומות הודיע היום ראש הממשלה לקורנו על שורת צעדים שנועדו להשיב את הסדר הציבורי. לדבריו, כ-שמונים אחוז מהאנשים שנעצרו בגין אלימות במהלך סוף השבוע צפויים לעמוד בפני אישומים פליליים. בנוסף, הוענקו לרשויות המקומיות סמכויות להטלת עוצר חלקי במטרה להגן על תושבים ועל בתי עסק, אם כי לקורנו לא פירט אילו ערים צפויות להפעיל את הסמכות.

הממשלה מתכוונת גם לקדם חוק מיוחד שיאפשר להטיל את עלויות תיקון הנזקים על האחראים להרס. במקביל תוקם קרן לתמיכה בעובדים שאינם יכולים להתפרנס בשל השבתת מקומות העבודה שנפגעו. המהומות הגיעו גם לאחד מסמליה התרבותיים המוכרים ביותר של צרפת, כאשר מפגינים חסמו את הכניסה למוזיאון הלובר בפריז, ובעקבות החסימה הודיע המוזיאון על סגירת שעריו למבקרים.

ההתפרצות האלימה מגיעה לאחר שבועות של מתיחות חברתית גוברת בצרפת. תלמידי תיכון חסמו בתי ספר ודרשו להגדיל את תקציבי החינוך, בעוד אזרחים רבים מחו על יוקר המחיה ועל מצבה הכלכלי של המדינה. צרפת מתמודדת זה שנים עם גירעונות תקציביים גבוהים, העולים על חמישה אחוז מהתוצר המקומי הגולמי. החשש מפני חוסר יכולתה של הממשלה להשיב את הסדר הפיסקלי הביא לעלייה בעלויות גיוס החוב שלה, והקיטוב הפוליטי מקשה על קבלת החלטות כלכליות בעוד הדרישות להגדלת ההוצאות הציבוריות הולכות וגוברות.

במקביל, הדיון על עתידה של צרפת אינו מוגבל עוד לכלכלה בלבד. סוגיות ההגירה, האסלאם הפוליטי, הביטחון האישי והזהות הלאומית צפויות למלא תפקיד מרכזי במערכת הבחירות הקרובה. המהומות ממחישות כיצד משבר כלכלי וחברתי עלול להפוך בתוך זמן קצר למשבר שלטוני ופוליטי.

עבור הימין הלאומני מדובר בהזדמנות להציג את כישלונות הממשלה ולדרוש שינוי במדיניות הביטחון וההגירה, בעוד הממשלה מבקשת להחזיר את הסדר ולמנוע מהאלימות להכתיב את עתידה הפוליטי של המדינה. שריפת בניין העירייה בלימוז', הביזה במרכזי הערים והאפשרות להטלת עוצר ממחישות את חומרת האתגר הניצב בפני השלטון הצרפתי, דווקא בשעה שהמדינה מתקרבת לאחת ממערכות הבחירות הטעונות ביותר שלה.