מפלגת הליכוד הגישה היום (שני) עתירה דחופה ובקשה לצו מניעה זמני ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, נגד יו"ר מפלגת "ישר!" גדי איזנקוט ומפלגתו. זאת, בעקבות קמפיין הבחירות שבמסגרתו הופצו ברחבי הארץ מעטפות שנראו כמו צווי גיוס רשמיים של צה"ל, אך הכילו תעמולה פוליטית.
העתירה הוגשה לאחר שבימים האחרונים דווח על צעירים ובני משפחותיהם שנבהלו מקבלת המכתבים, אשר עוצבו באופן המזכיר דבר דואר צבאי רשמי. לטענת הליכוד, חלק מהנמענים סברו כי קיבלו צו 8 או צו גיוס לשעת חירום, ורק לאחר שפתחו את המעטפות גילו שמדובר בחומרי תעמולה של מפלגת איזנקוט.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך, שי לוי ושקד כהן, נטען כי הקמפיין מפר את הוראות חוק הבחירות, בין היתר בשל שימוש אסור בסמלי צה"ל ויצירת מצג מטעה של קשר בין המפלגה לצבא.
"עניינה של עתירה זו הוא בתעמולת בחירות שאינה מסתפקת בעשיית שימוש בסמלי צה"ל וסממניו בניגוד לייעודם המקורי, אלא יוצרת, באמצעות הטעיה, זהות בין המשיבים לבינו", נכתב בעתירה.
מה זה הדבר הזה?!?!?!?! https://t.co/6KNrHAFlMC
— אחד האזרח🇮🇱דוד גבאי (@davidga6268) October 19, 2026
בליכוד טוענים כי חומרת המקרה מתעצמת לנוכח העובדה שהמכתבים נשלחו, למיטב ידיעתם, לחיילים בלבד. "התעמולה נשלחת לחיילים, ולמיטב ידיעת העותרת, רק להם, ומבוססת על זיהויים ככאלה, תוך הפחדתם כאילו ממתין להם במעטפה בשעת חירום (צו 8)", נכתב.
שאלה נוספת שעולה בעתירה נוגעת למקור המידע ששימש להפצת המכתבים. בליכוד מבקשים לברר כיצד השיגה מפלגת "ישר!" את פרטיהם האישיים וכתובות מגוריהם של חיילים בשירות סדיר ובמילואים, ואם נעשה שימוש במאגר מידע לצורך הקמפיין. בשלב זה לא הוצגו ראיות לכך שהמידע הושג ממאגרים צבאיים.
איזנקוט מצמצם דרמטית את הפער מנתניהו, גם במנדטים וגם בהתאמה
בעקבות הטענות מבקש הליכוד מיו"ר ועדת הבחירות להוציא צו מניעה מיידי שיאסור על איזנקוט ומפלגתו להמשיך להפיץ את המכתבים בכל דרך, עד להכרעה בעתירה.
כזכור, הקמפיין של מפלגת איזנקוט עורר בימים האחרונים סערה לאחר שמאות אלפי מכתבים הופצו לצעירים ברחבי הארץ. במכתבים, שעוצבו בדומה לצווי גיוס, נכתב כי על הנמענים להתייצב לשירות חובה של ארבע שנים ביום הבחירות.
צווי הגיוס שהבהילו צעירים רבים התגלו כקמפיין של איזנקוט
במפלגת "ישר!" הסבירו כי מדובר במהלך שנועד להמחיש את השלכות המשך כהונתה של הממשלה הנוכחית. "ארבע שנות שירות חובה. נשמע כמו סרט רע? זה יקרה אם ממשלת ההשתמטות תיבחר שוב", נכתב במסר שהפיצה המפלגה. בתחתית המכתב הופיעה הבהרה באותיות קטנות: "זה עדיין לא אמיתי, אבל יש תקווה בצד השני".
הקמפיין עורר ביקורת ברשתות החברתיות, בין היתר מצד פעיל הימין יגאל מלכה, שטען כי צעירים רבים חשבו שמדובר בצווי גיוס אמיתיים ואף פנו ללשכות הגיוס. מלכה העלה גם הוא את השאלה כיצד הגיעו פרטי החיילים לידי מפלגתו של הרמטכ"ל לשעבר.
כעת, עם הגשת העתירה, המחלוקת סביב הקמפיין עוברת לוועדת הבחירות המרכזית, שתידרש לבחון את הטענות לשימוש אסור בסמלי צה"ל ולהטעיית הנמענים.
ממפלגת "ישר! עם איזנקוט" טרם נמסרה תגובה לעתירה.
