שמונה ימים לבחירות, ובמשטרת מחוז ש"י כנראה כבר בחרו צד. הבוקר (שני) הודלפה לתקשורת פעילות מבצעית תחת השם היומרני "עלה של זית". על פי המשטרה, מדובר בפעילות נגד יהודים החשודים בתקיפת אנשי תקשורת זרה שהגיעו לתעד את המתרחש ביהודה ושומרון.
אבל רגע, לפני שממהרים למחוא כפיים למבצע ולכותרות שכבר מוכנות מראש, כדאי לשאול כמה שאלות: מי קובע מהי התמונה המלאה? מי בודק את נסיבות האירועים? ומדוע פעם אחר פעם, עוד לפני שהתבררו כל העובדות, הציבור מקבל תמונה חד-צדדית שבה היהודים הם החשודים והצד השני הוא הקורבן?
במקום שבו המציאות מורכבת, נדמה שיש מי שמעדיפים סיפור פשוט: "מתנחלים אלימים", ערבים מסכנים ומשטרה נחושה שמגיעה לעשות סדר.
אלא שביהודה ושומרון המציאות אינה מסתדרת תמיד עם התסריט הזה. מי שמבקש להציג תמונה אמינה חייב לבדוק את כל הצדדים, ולא רק את אלה שנוח להציג בכותרת.
ואז מגיע גם השם: "עלה של זית". קשה שלא לתהות אם מישהו במחוז ש"י באמת מאמין שמעצרם של נערי גבעות הוא הצעד שיוביל לשלום. אולי זו הסברה משטרתית חדשה: במקום להתמודד עם המציאות הביטחונית המורכבת, מעניקים למבצע שם שמצטלם היטב ומקווים שהמסר יעבור, ובשמאל יהיו מרוצים.
בחודשים האחרונים, תחת פיקודו של ניצב משה פינצ'י, מפקד מחוז ש"י, ניכרת פעילות נגד יהודים ביהודה ושומרון. חלק ניכר מהמעצרים מסתיימים בשחרור החשודים.
שחרור נערי הגבעות פעם אחר פעם בהחלט מחייב לשאול שאלות על שיקול הדעת, על אופן הפעלת הכוח ועל סדרי העדיפויות של המחוז.
וכשנותרו שמונה ימים בלבד לבחירות, שאלת התזמון הופכת לבלתי נמנעת
האם משטרת מחוז ש"י מנהלת פעילות מבצעית מקצועית, או שהיא הופכת, במודע או שלא במודע, לחלק ממכונת התעמולה שמציגה את ההתיישבות כולה דרך פריזמה של אלימות יהודית? האם יש כאן מאבק אמיתי בפשיעה, או שמא נוצרה קונספציה שבה נערי הגבעות הפכו לאויב המרכזי, בעוד האיומים והאתגרים האחרים ביהודה ושומרון נדחקים הצדה?
אלה שאלות שראוי להציב, במיוחד כשהמשטרה היא גוף ממלכתי שאמור לפעול באופן מקצועי, שוויוני וללא שיקולים פוליטיים.
ויש כאן עוד עניין: התקשורת הזרה. מי שמכיר את הזירה יודע שתיעוד חלקי יכול להפוך בתוך שעות לסיפור בינלאומי שלם. ישראל אינה זקוקה לגופים רשמיים שיספקו תחמושת נוספת למי שמבקשים להציג אותה באור שלילי. היא זקוקה לבירור יסודי של העובדות, לאכיפה שוויונית ולהסברה שמבוססת על המציאות כולה, גם כשהיא מורכבת ולא נוחה.
אנחנו נמשיך לסקר את הנעשה ביהודה ושומרון, לשאול את השאלות הקשות ולחשוף כשלים. לא נירתע מכותרות, מהדלפות או ממי שמעדיפים שהסיפור יישאר חד-צדדי. מי שמאמין שהציבור צריך לקבל רק גרסה אחת, יצטרך להתרגל לכך שיש גם מי שבודקים מה נשאר מחוץ לפריים.
ולסיום, עצה קטנה למי שבמשטרה אולי מקווים למצוא חן בעיני מחנה פוליטי כזה או אחר: אל תתבלבלו. משטרה אינה קמפיין בחירות, ומפקד מחוז אינו פעיל פוליטי.
אם אתם סבורים שמדובר במאמץ לרצות את מי שאתם מעריכים שייתכן שיחזיקו בשלטון מחר, כדאי לזכור דבר אחד: פוליטיקה היא דבר הפכפך. מי שמתחנף היום כדי למצוא חן בעיני השלטון של מחר, עלול לגלות מחרתיים שהמאמץ כולו היה לשווא.
אז "עלה של זית", "שיר לשלום", וכל הסמלים היפים לא ישנו את השאלה האמיתית: האם משטרת מחוז ש"י פועלת למען ביטחון הציבור כולו, או שמא איבדה בדרך את היכולת להפריד בין אכיפת חוק לבין מסע יחסי ציבור?
שלום לא משיגים באמצעות שמות חגיגיים למבצעים, ואמון הציבור לא בונים באמצעות הדלפות.
