דלג לתוכן הראשי
אילוסטרציה | קרדיט: Shutterstock
אילוסטרציה | קרדיט: Shutterstock

האם "מוח הריון" אמיתי? זו הסיבה לתופעה

יעל אנקר
יעל אנקר

נשים רבות מדווחות על שכחה ובלבול במהלך ההיריון, תופעה המכונה "מוח הריון" • מחקר חדש מצא הסבר ביולוגי ומצביע על קשר ישיר בין רמות אסטרוגן גבוהות לשינויים בפעילות המוח • הממצאים מראים כי אין מדובר רק בעייפות, אלא במנגנון מוחי מוגדר


נשים רבות מתארות תופעה של שכחה וערפול מחשבתי במהלך ההיריון, המכונה "מוח הריון". תלונות כמו אובדן חפצים או שכחה של הסיבה לכניסה לחדר נחשבו בעבר לתוצאה של עייפות או סטרס. כעת, מחקר חדש מציע הסבר ביולוגי מבוסס לתופעה, ומצביע על קשר ישיר בין רמות גבוהות של הורמון האסטרוגן לבין שינויים זמניים בפעילות המוחית שמשפיעים על הזיכרון.

קרדיט: shutterstock

ההורמונים משבשים את הזיכרון

החוקרים ביצעו ניסויים בעכברים ובחנו את השפעת האסטרוגן על תפקודי הזיכרון. הם מצאו כי כאשר הוזרק לעכברים אסטרוגן ברמות הדומות לאלו של סוף היריון, הם התקשו לזהות חפצים מוכרים ולזכור מיקומים. חשוב לציין כי לא נצפו שינויים ברמות החרדה או המוטיבציה של העכברים, מה שחיזק את המסקנה שמדובר בבעיית זיכרון אמיתית ולא בבעיה רגשית או התנהגותית אחרת.

בשלב הבא, המדענים זיהו את המנגנון המוחי שגורם לכך. הם גילו שרמות אסטרוגן גבוהות מפעילות יתר על המידה קבוצת תאי עצב בהיפותלמוס. תאים אלו, בתורם, "משתיקים" את הפעילות באזור ההיפוקמפוס, המרכז במוח שאחראי על יצירת זיכרונות. כאשר החוקרים כיבו באופן מלאכותי את אותם תאים בהיפותלמוס, הזיכרון של העכברים חזר לתפקוד תקין, גם תחת השפעת אסטרוגן.

היריון, אילוסטרציה | צילום: קנבה

ומה קורה אצל נשים?

כדי לבדוק אם הממצאים רלוונטיים גם לבני אדם, החוקרים ערכו מחקר בהשתתפות 70 נשים, מחציתן בהיריון ומחציתן לא. הנשים ההרות עברו מבחני זיכרון ובדיקות דם בכל שליש של ההיריון. התוצאות הראו באופן עקבי כי נשים עם רמות אסטרוגן גבוהות יותר השיגו ציונים נמוכים יותר במטלות שהתבססו על זיכרון, במיוחד בשליש השני והשלישי, גם לאחר שהחוקרים נטרלו משתנים כמו איכות שינה, מצב רוח וגיל.

ממצאי המחקר מספקים לראשונה הסבר ביולוגי לתופעה שעד כה נתפסה כאנקדוטלית או פסיכולוגית בלבד. חשוב להדגיש כי המחקר בנשים מראה על קשר סטטיסטי (קורלציה) ולא על סיבתיות ישירה, וייתכן שגורמים נוספים מעורבים. עם זאת, עצם זיהוי המעגל המוחי בעכברים מעניק תוקף מדעי לתחושות של נשים רבות ברחבי העולם.