נשים רבות מתארות תופעה של שכחה וערפול מחשבתי במהלך ההיריון, המכונה "מוח הריון". תלונות כמו אובדן חפצים או שכחה של הסיבה לכניסה לחדר נחשבו בעבר לתוצאה של עייפות או סטרס. כעת, מחקר חדש מציע הסבר ביולוגי מבוסס לתופעה, ומצביע על קשר ישיר בין רמות גבוהות של הורמון האסטרוגן לבין שינויים זמניים בפעילות המוחית שמשפיעים על הזיכרון.
ההורמונים משבשים את הזיכרון
החוקרים ביצעו ניסויים בעכברים ובחנו את השפעת האסטרוגן על תפקודי הזיכרון. הם מצאו כי כאשר הוזרק לעכברים אסטרוגן ברמות הדומות לאלו של סוף היריון, הם התקשו לזהות חפצים מוכרים ולזכור מיקומים. חשוב לציין כי לא נצפו שינויים ברמות החרדה או המוטיבציה של העכברים, מה שחיזק את המסקנה שמדובר בבעיית זיכרון אמיתית ולא בבעיה רגשית או התנהגותית אחרת.
בשלב הבא, המדענים זיהו את המנגנון המוחי שגורם לכך. הם גילו שרמות אסטרוגן גבוהות מפעילות יתר על המידה קבוצת תאי עצב בהיפותלמוס. תאים אלו, בתורם, "משתיקים" את הפעילות באזור ההיפוקמפוס, המרכז במוח שאחראי על יצירת זיכרונות. כאשר החוקרים כיבו באופן מלאכותי את אותם תאים בהיפותלמוס, הזיכרון של העכברים חזר לתפקוד תקין, גם תחת השפעת אסטרוגן.
ומה קורה אצל נשים?
כדי לבדוק אם הממצאים רלוונטיים גם לבני אדם, החוקרים ערכו מחקר בהשתתפות 70 נשים, מחציתן בהיריון ומחציתן לא. הנשים ההרות עברו מבחני זיכרון ובדיקות דם בכל שליש של ההיריון. התוצאות הראו באופן עקבי כי נשים עם רמות אסטרוגן גבוהות יותר השיגו ציונים נמוכים יותר במטלות שהתבססו על זיכרון, במיוחד בשליש השני והשלישי, גם לאחר שהחוקרים נטרלו משתנים כמו איכות שינה, מצב רוח וגיל.
ממצאי המחקר מספקים לראשונה הסבר ביולוגי לתופעה שעד כה נתפסה כאנקדוטלית או פסיכולוגית בלבד. חשוב להדגיש כי המחקר בנשים מראה על קשר סטטיסטי (קורלציה) ולא על סיבתיות ישירה, וייתכן שגורמים נוספים מעורבים. עם זאת, עצם זיהוי המעגל המוחי בעכברים מעניק תוקף מדעי לתחושות של נשים רבות ברחבי העולם.
