המראות הקשים המגיעים בימים אלו מצרפת – שבה חצי מיליון מפגינים ומהגרים מעורבים במהומות ענק, בהשחתת חנויות, ובהם שריפתו כליל של בניין עיריית לימוז' ההיסטורי בן למעלה מ-150 שנה – מעוררים דאגה עמוקה ברחבי העולם. בתוכנית "יומן הצהריים" בהגשת עידו טאובר, התארח ד"ר דרור אידר, פרשן לענייני אירופה ולשעבר שגריר ישראל באיטליה, כדי לנתח את השלכות האירועים ולהסביר מדוע מדובר בשעה קריטית לאירופה כולה.
בפתח דבריו, התייחס ד"ר אידר לתמונות הקשות של גלי האלימות בצרפת ובמוקדים נוספים, כדוגמת צפון איטליה שגם בה נרשמו מוקדי בעירה. אידר הדגיש כי עם ישראל, המחזיק בזיכרון היסטורי ארוך וראה ציוויליזציות רבות קמות ונופלות, אינו יכול שלא לחוש את כובד המשקל של הרגע.
"לפני שיהיה מאוחר מדי": הנשיא טראמפ באזהרה חריפה לצרפת
לדבריו, "אנו עם עם זיכרון היסטורי מאוד ארוך. ראינו המון ציוויליזציות שהתחילו אפילו לפנינו, התחילו איתנו, התחילו אחרינו – והן קרסו ונעלמו באפיקי ההיסטוריה. קשה שלא להרגיש פה משק כנפי היסטוריה רע מאוד לנגד עינינו. אני מקווה שאנחנו טועים, אך הציוויליזציה המערבית שאנחנו חלק ממנה, אירופה הישנה – קורסת לנגד עינינו".
אידר אף ביקר את ההתנהלות המדינית של נשיא צרפת עמנואל מקרון, שלדבריו ממשיך לנסות להקריב את ישראל בזירה הבינלאומית מתוך אשליה שמהלך כזה יביא לו שקט פנימי מול האיומים מבית – אשליה שהוכחה כחסרת שחר.
חבר הפרלמנט הצרפתי לשעבר: "חווים היום את פרעות אוקטובר"
בניתוח מעמיק של התהליכים החברתיים והדמוגרפיים שעוברים על היבשת, הצביע אידר על שני יסודות מרכזיים שעמדו בבסיס שגשוגן של ציוויליזציות לאורך ההיסטוריה: מסורת דתית והיסטורית איתנה, ותחושת שייכות לאומית עמוקה. לדבריו, אירופה בחרה במודע לוותר על שני עמודים תומכים אלו בעשורים האחרונים.
הוא סיפר על שיחה שקיים לאחרונה עם פרופסור אמריטוס חשוב, שהעיד כי כבר בשנות ה-90 של המאה ה-20 ביקר בבלגיה והזהיר קולגה קתולי מקומי מפני התרחבות בניית המסגדים המהירה. תשובתו של הקולגה הייתה אז כי "האסלאם שלט בנו פעם, וישלט בנו גם בעתיד" – תפיסה המעידה על השלמה פסיבית עם אובדן הזהות.
בחסות המהומות בפריז: בית כנסת הושחת, ספרי תורה חוללו | צפו
"הנשק הגרעיני של אירופה עומד ליפול בידיים אסלאמיסטיות", הזהיר אידר בחריפות. "השורש של הדבר הוא שאירופה איבדה את הרוח שלה, איבדה את הרצון לחיות, ועדיין יש בה כוחות טובים שרוצים לחיות. אנו מקימים תנועה יחד עם גורמים נוספים באירופה כדי לחזק את הכוחות הנורמליים הללו ולנסות להציל את היבשת".
בהמשך הריאיון, עבר ד"ר אידר לדון בהשלכות של תהליכים אלו גם על החברה בישראל, והתריע מפני תופעות דומות של כרסום מוסרי ולאומי. בהקשר זה, הפנה ביקורת נוקבת כלפי פרסומים וגישות מסוימות בשיח הציבורי בישראל, והציג ציוצים ברשתות החברתיות המשווים בין מציאות החיים בישראל לבין ההרס ברחובות אירופה.
אידר ציין כי בעוד ישראל ניצבת באיתנות לאחר שלוש שנים של מלחמה קשה בכלל הזירות – כשהיא שומרת על חוסן כלכלי וחברתי – עליה להמשיך להילחם על ערכיה ולא לקחת את תומת חירותה כמובנת מאליה. הוא קרא לציבור הישראלי לשמוח ולהודות על הנס של קוממיות המדינה, תוך שמירה על ערנות מול האיומים המבניים והתרבותיים המקיפים אותה.
