נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, התייחס בסוף השבוע לעתידו הפוליטי והבהיר כי כהונתו כנשיא תסתיים בשנת 2030. במקביל, הציג תוכנית חדשה שנועדה להכשיר דור עתידי של מנהיגים אזרחיים ופוליטיים, במסגרת האקדמיה הצבאית המצרית.
בנאום שנשא בטקס סיום באקדמיה הצבאית, הדגיש א-סיסי את הצורך בהכשרת מועמדים שיוכלו לשאת בעתיד באחריות לניהול המדינה. "לא אעזוב את המדינה המצרית אלא כשהיא תהיה מלאה בבנים ובנות שכשירים ויכולים לקחת על עצמם את האחריות", הצהיר הנשיא.
לפי הדיווחים, במסגרת התוכנית החדשה, ייבחרו מועמדים בעלי תואר שלישי מאוניברסיטאות מובילות במצרים ובעולם. הם יעברו מסלול הכשרה בן 30 חודשים באקדמיה הצבאית, שבמהלכו ילמדו על מנגנוני המדינה, ניהול משאבים לאומיים ושימורם.
התוכנית נועדה להכין את המשתתפים לתפקידים בכירים במערכת השלטונית, ובהם שרים, מושלי מחוזות וחברי פרלמנט. לפי הדברים שהוצגו, גם תפקידים בכירים נוספים, לרבות הנשיאות, נכללים בחזון הרחב של הכשרת "דור ההנהגה העתידי".
המהלך למעשה מדגיש את מעמדו המרכזי של הצבא במערכת המצרית. מאז עלייתו לשלטון של א-סיסי, שכיהן בעבר כגנרל וכשר ההגנה, הרחיב הצבא את מעורבותו גם בתחומי הכלכלה והתשתיות, לצד תפקידו הביטחוני.
ועדה מיוחדת תקבע את תנאי הקבלה
לצורך יישום התוכנית, צפויה לקום ועדה מיוחדת בפיקוח יו"ר הפרלמנט המצרי. בוועדה אמורים להשתתף אנשי רוח ופוליטיקאים, שר ההשכלה הגבוהה ושר המשפטים. הוועדה גם תהיה אחראית לגיבוש הקריטריונים לקבלת המועמדים ולבחינת החקיקה הנדרשת להפעלת התוכנית.
א-סיסי טען כי הציבור המצרי יוכל לבחור ולברור מבין בוגרי התוכנית, אולם בשלב זה לא ידוע כיצד ישולבו הבוגרים בפועל במערכת הפוליטית, ברשימות המועמדים לבחירות או במינויים לתפקידים ציבוריים.
2030: סוף כהונתו של א-סיסי
א-סיסי נבחר לראשונה לנשיאות מצרים בשנת 2014, לאחר שהוביל, בתפקידו כשר ההגנה, את הדחת הנשיא מוחמד מורסי בשנת 2013, על רקע מחאות המוניות נגד שלטונו. מאז ביסס את שלטונו ונקט צעדים נרחבים נגד תנועת האחים המוסלמים.
בשנת 2019 אושרו תיקונים לחוקה המצרית, שהאריכו את כהונת הנשיא מארבע לשש שנים ואפשרו לא-סיסי להתמודד לכהונה נוספת. הוא נבחר לכהונה שלישית בשנת 2023, שאמורה להסתיים בשנת 2030.
לפי הדברים שיוחסו לו בנאומו, א-סיסי הבהיר כי אינו מתכוון לקדם תיקונים חוקתיים נוספים שיאפשרו לו להמשיך לכהונה מעבר למועד זה. אם התוכנית להכשרת מנהיגים חדשים אכן תיושם, היא עשויה להשפיע על הרכב ההנהגה המצרית בשנים הקרובות. עם זאת, עדיין לא ברור כיצד ייקבעו מסלולי הקידום של בוגריה ומה יהיה משקלם בפועל במערכת הפוליטית במדינה.
