כמעט חמש שנים שמשפחתו של מוישי קליינרמן לא יודעת מה עלה בגורלו. נער בן 16 וחצי, שירד במדרגות במירון ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. לפני כשבוע ציינה משפחתו את יום הולדתו ה-21, בלי עוגה ובלי חתן השמחה. בריאיון מספרים אמו גיטי ודודו חיים הנפלינג על הגעגועים, על השאלות שנותרו ללא תשובות ועל הכעס כלפי המשטרה, שלטענתם לא עשתה מספיק כדי למצוא אותו.
מרגש: הפתק שכתבה אימו של מוישי קליינרמן לבנה לכבוד חג הפורים
"אני צובטת את עצמי ואומרת לעצמי, זה חלום רע? או מציאות קשה? מה קורה פה?", מתארת גיטי בכאב. "גידלתי ילד 16 וחצי שנים במדינה שלנו, ואת הילד שלי לא יכולים למצוא".
כשהיא מדפדפת באלבומי התמונות, גיטי נזכרת בילד שהיה מוישי לפני שהכול השתנה: "מאז שהוא נולד הבנתי שקיבלתי בן מיוחד, במובן הרוחני. הרגשתי שיש בו נשמה טהורה מיוחדת. החיוך שלו, חיוך ממיס. תמיד הוא מחייך עם שתי גומות חן יפות כאלה, עם חיוך מאיר וקורן, שנותן כוח ומרחיב את הלב".
שיחת הטלפון שלא הגיעה
הפעם הראשונה שבה גיטי הבינה שמשהו לא בסדר הייתה ביום שישי, כשמוישי לא התקשר לאחל שבת שלום, כפי שנהג לעשות מדי שבוע: "מאוד מקובל אצל הבחורים החרדים שהם נמצאים כל השבוע בישיבה ומתקשרים להגיד שבת שלום", היא משחזרת. "ביום שישי שהוא לא התקשר, אמרתי, רגע, מה קורה פה? זה לא יכול להיות. מוישי תמיד הקפיד להתקשר לומר שבת שלום. אז התקשרתי לישיבה, ואז אמרו: מה? הוא לא היה פה שבוע".
הנפלינג מוסיף: "לנו ידוע שהוא היה עם חברים במוצאי שבת, בתפילת ערבית, הבדלה. ואז הוא היה אמור ללכת לחדר שלו, להביא את הדברים, ומשם הוא לא הגיע, ואז הוא נעלם. יש שניים, שלושה אנשים שהם ראו אותו פעם אחרונה, והם תוחקרו ודיברו, אבל תכלס אין לנו מזה מידע איפה מוישי נמצא היום".
בני המשפחה פנו למשטרה והחלו בחיפושים, אך לטענת גיטי, לקח זמן רב עד שהמשטרה החלה לטפל במקרה ברצינות. "עד שזה לא עלה לכותרות, אחרי שמונים יום, אחרי הוועדה בכנסת, כמעט לא קרה כלום. הרגשתי שאני צריכה להתניע את המשטרה במקום שהמשטרה תנהל את האירוע".
כשנשאלה אם לדעתה מוישי היה יכול להיות היום בבית אילו המשטרה הייתה מתעשתת בזמן, השיבה: "בהחלט. בהחלט. הזמן הוא קריטי, כמו בהצלת חיים, כמו בהרבה דברים. הרגעים הראשונים הם הרגעים הכי קריטיים. מספיק איבדנו זמן יקר. אמרנו להם שבאנו אחרי שבוע, כי שבוע לא ידענו. זה נפל בין הכיסאות".
אלא שלטענת המשפחה, העיכוב בחיפושים עלה גם באובדן ראיות אפשריות. "אם המשטרה היו נכנסים ישר לתמונה והיו בודקים מצלמות ודברים, אני בטוח שהאירוע היה אחרת לגמרי. הרי עד שהמשטרה נכנסה ובדקו מצלמות ודברים, הרבה ראיות כבר נעלמו לנו. זה חבל", מוסיף הנפלינג.
"יש תיעודים שלו בשבת במירון, וצריך גם להדגיש שמתוך 60 מצלמות שיש באתר מירון, שהיה אז בזמנו, רק חלקן עבדו", מדגיש הנפלינג ומבהיר: "עד שקיבלנו את התיעודים שלהם, ועד שעברנו עליהם, זה היה חתיכת סיפור".
מתפללות בדמעות: אחיותיו ואמו של מוישי קליינרמן בקבר הרשב"י
"איבדתי חפץ או את הבן היקר שלי?"
מאז היעלמותו נחקרו חשודים ונבדקו כיווני חקירה שונים, אך עד היום לא נמצאה תשובה לשאלה היכן מוישי. במשפחה ביקשו גם לערב את השב"כ, בתקווה שאולי יצליח להגיע לפריצת דרך. "ביקשנו מספר פעמים ממשטרת ישראל לערב את השב"כ בנושא הזה", מספר דודו, חיים הנפלינג. "הם אמרו שהם דיברו עם השב"כ, ואם הייתה איזושהי אינדיקציה, השב"כ היה יודע מזה, ולכן אין טעם שהם יתערבו".
גיטי מציינת שגם היום היא מקבלת מדי פעם מידע מאנשים שפונים אליה, המענה במשטרה לוקה בחסר: "הרבה פעמים אני מקבלת טלפונים, מידע, כל מיני כאלה, ואני פונה למשטרה, ואומרים לי: כן, כן, כן, נטפל בזה. בתכלס אני לא מקבלת תגובות חוזרות. האם טיפלו? מה עשו? מה קרה שם? כלום. אני מרגישה כאילו הסיפור שלי כל כך כאוב, כל כך קשה, וכאילו אני מנותקת מהמערכת. אני מרגישה כאילו מנפנפים אותי. וזה מאוד כואב, זה מאוד קשה. מה קרה? איבדתי חפץ או שאיבדתי את הבן היקר שלי? את הבן הגדול שלי?".
"בארבע לפנות בוקר מתקשרים, ואני קופצת"
גיטי משתפת בייסורים שתוקפים אותה עם רדת החשיכה: "בסוף אני נרדמת איכשהו. אני לא אגיד לך שאני לא מתעוררת המון בלילות. אולי אני שומעת דפיקות, ואנשים מתקשרים לפעמים באמצע הלילה, בארבע לפנות בוקר, ואני קופצת".
במשפחה חוששים שככל שחולף הזמן, גם המקרה של מוישי הולך ונשכח. דודו חיים קורא לחברי הכנסת להתערב ולדרוש תשובות, עד שיתברר מה עלה בגורלו.
"אני מרגיש חד-משמעית שהוא ירד מהרדאר", הוא אומר. "חשוב לי שחברי כנסת ירימו את הכפפה ויחליטו שיום-יום שואלים מה קורה עם מוישי, עד שלא נדע מה עלה בגורלו. שחברי כנסת ייקחו אחריות. הם שליחי ציבור. מה הולך פה? ילד במדינת ישראל בגיל 16 וחצי נעלם ולא יודעים מה קורה איתו. זה הזוי".
הצלחת שמחכה למוישי בכל שבת
"עד היום אנחנו בשולחן שבת שמים לו צלחת, שמא פתאום הוא ידפוק בדלת, שיראה שאנחנו מחכים לו, שאנחנו לא שוכחים אותו לרגע", מספרת גיטי.
כשנשאלה מה הייתה רוצה לומר למוישי אם הוא שומע אותה עכשיו, השיבה: "אני אוהבת אותו מאוד מאוד מאוד. אני מתפללת עליו כל הזמן, שהוא נמצא בלב של כולנו".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "ליבנו עם המשפחה ומשטרת ישראל פועלת בכל הכלים שלרשותה במטרה לאתר את מוישי ולהשיבו הביתה. ימ"ר ש"י מנהלת את החקירה באופן מקצועי, יסודי ורגיש, כאשר כל כיווני החקירה נבדקים במלואם. נציגי היחידה, ומפקד המחוז מצויים בקשר הדוק ורציף עם המשפחה, הן רק במהלך השבוע החולף נוצר קשר עם המשפחה ואלו עודכנו על בדיקה של כיוון נוסף שנערכה בימים האחרונים. כזכור, עם קבלת דיווח בדבר היעדרותו של מוישי קליינרמן נפתחה חקירה, במסגרתה בוצעו מגוון פעולות חקירה במטרה לאתרו.
בנוסף, מיד עם כניסתו של מפקד מחוז ש"י לתפקידו, זה טיפל באופן אישי במקרה המצער אודות העדרותו, הקים צוותי עבודה לקיום לחשיבה אחרת, ערך בדיקה מחודשת של עבודת המחוז לרבות הפעלת טכנולוגיות מתקדמות לטובת החקירה כולל חברה חיצונית בטכנולוגיות AI. ליבנו עם המשפחה אודות המקרה המצער ומשטרת מחוז ש״י תמשיך במאמצים כבירים במטרה לאתרו".
