יממה חלפה מאז הגיש ראש השב״כ לשעבר רונן בר תביעת דיבה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. אלא שצלילה ליותר ממאה עמודי כתב התביעה, לצד מסמכים וציטוטים מדיונים ביטחוניים שנתניהו מציג, מעלה שורה של שאלות וסתירות ביחס לאירועים שקדמו לטבח בשבעה באוקטובר.
לטענת נתניהו, בר שילב בכתב התביעה חלקים מפרוטוקולים, אך הותיר בחוץ קטעים מהותיים שמשנים את התמונה. במוקד עומדות הערכת המצב שנערכה בליל הטבח והעמדות שהציג ראש השב״כ לשעבר לאורך שנת 2023 בנוגע לרצועת עזה, לחמאס וליחיא סינוואר.
הערכת המצב בליל הטבח
מסיכום הערכת המצב של ראש השירות עולה כי בשעה 09:47 בבוקר השבעה באוקטובר, כשלוש שעות ורבע לאחר תחילת הטבח, הגיע למזכירות הצבאית בלשכת ראש הממשלה סיכום הערכת מצב שהסתיימה בשעה 05:15.
ראש השב"כ לשעבר התריע לנתניהו? התחקיר שפרסם בעצמו טוען אחרת
לפי המסמך, שעה ורבע לפני פרוץ המתקפה ולאחר לילה שבו התקבלו אינדיקציות חריגות, קבע ראש השירות כי יש לפעול במוכנות ״בינונית וחשאית״ ולהימנע מפעילות רחבה, כדי שלא להביא ל״מיסקלקולציה״.
נתניהו מאשים את בר בכך שהציג לבית המשפט רק חלק מעקרונות הפעולה שנקבעו באותו הלילה, והשמיט את ההנחיות שלפיהן יש להימנע מפעילות רחבה ולשמור על מוכנות בינונית וחשאית. לטענת ראש הממשלה, אלה הפרטים שעושים את ההבדל בין מניעת הטבח לבין אי־סיכולו.
״הפועלים מנעו מערכה״
כתב התביעה כולל קטעים מדיונים ביטחוניים שונים, אולם מסמכים נוספים שמציג נתניהו חושפים את האופן שבו תיאר בר את המציאות הביטחונית ברצועת עזה בחודשים שלפני המתקפה.
בדיון קבינט שנערך ב־5 בינואר 2023 אמר ראש השב״כ: ״מרצועת עזה נכנסים מדי יום שבעה עשר וחצי אלף פועלים, הם אלו שמנעו מערכה, אולי אפילו רב־זירתית, ברמדאן האחרון, והם אלו שהשאירו את הציבור עדיין מחוץ למעגל הטרור״.
שלושה ימים לאחר מכן, בדיון ביטחוני שנערך ב־8 בינואר, הציע נתניהו לסמן את בכיר חמאס סלאח אל־עארורי כיעד לסיכול. ״הייתי שם בכל זאת צלב על הבחור הזה, על ערורי. הוא ה׳מאסטר מיינד׳, הוא הדוחף, הוא המארגן״, אמר ראש הממשלה. על פי הציטוט שהציג נתניהו, בר השיב: ״נראה לי שזה לקחת את השב״כ למקום מורכב, אני לא חושב שזה נכון״.
באותו דיון הוסיף בר: ״רצועת עזה מרוסנת. מעבר לכל זה יש לנו ריבוי צירי התרעות באזורים שונים. אנחנו ערוכים מולם״. לטענת נתניהו, הדברים מלמדים כי ההתרעות שעליהן דיבר ראש השב״כ התמקדו באזורים אחרים ולא ברצועת עזה.
״סינוואר מנהיג מפוכח״
כחודש לאחר מכן, בישיבת קבינט שהתקיימה ב־12 בפברואר 2023, הציג בר הערכה נוספת ביחס למנהיג חמאס ברצועה: ״יחיא סינוואר מנהיג מפוכח. הוא לא מוכן לאותה מלחמת תקומה, כי יש שני דברים שעדיין לא מצליחים לו: אחת, אחרי העידוד שהיה לו בשומר החומות עם ערביי ישראל, הם לא מרוצים מהמגמה; ושתיים, החזית הצפונית שלהם עדיין לא מהווה איום״.
הציטוט מצטרף לתמונה שאותה מבקש נתניהו להציג: בחודשים שלפני הטבח, ראש השב״כ העריך כי חמאס מרוסן וכי סינוואר אינו מוכן למערכה רחבה.
ההתרעה בעקבות המחאה
בתביעתו טוען בר כי הניח בפני נתניהו התרעות בעקבות המחאות נגד הרפורמה המשפטית והמשבר הפנימי בישראל. אלא שהסקירה שהעביר לראש הממשלה ב־4 באפריל 2023, כחצי שנה לפני הטבח, מציגה על פי נתניהו מסר אחר בנוגע לעזה.
מהסקירה עולה כי הנהגת חמאס תיקפה בשיח פנימי את האסטרטגיה של ״ריסון ברצועה והלהטת יהודה ושומרון״. עוד נכתב כי בראיית סינוואר, המשבר בישראל מהווה הזדמנות המחזקת את המדיניות הזו, ״תוך המשך היערכות להידרדרות״.
לטענת נתניהו, גם בהערכת המצב שהועברה בתקופת המחאה לא הופיעה התרעה מפני מלחמה יזומה מרצועת עזה. להפך: בר תיאר את המשבר בישראל כהזדמנות שמחזקת בעיני סינוואר את המשך הריסון ברצועה ואת ריכוז המאמצים ביהודה ושומרון.
כתב התביעה שהגיש בר כולל שורה של ציטוטים מדיונים ביטחוניים חסויים, אך הקטעים שמציג נתניהו מעוררים מחדש את השאלה שנותרה פתוחה כמעט שלוש שנים לאחר הטבח: אם ראש השב״כ ידע והתריע על הסכנה – כיצד המתקפה לא נמנעה?
