פרופ' ירון זליכה, יו"ר מפלגת המילואימניקים והכלכלית, הציג היום (חמישי) במסיבת עיתונאים את התוכנית הכלכלית שבכוונתו לקדם אם ימונה לשר האוצר. התוכנית כוללת שורה ארוכה של צעדים לפתיחת המשק לתחרות, הפחתת מסים, שינוי אופן ביצועם של פרויקטים ממשלתיים וקיצוץ בהוצאות המדינה. לצד הצגת הצעדים, זליכה תקף בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת מדיניותו הכלכלית.
במרכז התוכנית עומדת תפיסה שלפיה הפחתת חסמי הייבוא, הגברת התחרות וצמצום המעורבות הממשלתית יובילו לירידת מחירים. עם זאת, לצד צעדים שעשויים להגביר את התחרות במשק, התוכנית כוללת גם הפחתות מסים נרחבות, שיישומן יחייב התמודדות עם אובדן הכנסות לקופת המדינה.
פתיחת השוק לתחרות: ביטול מכסים ופירוק מועצות הייצור
אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא ביטול כלל המכסים ומכסות הייבוא. המשמעות היא הסרת חסמים שמייקרים כיום חלק מהמוצרים המיובאים לישראל, במטרה לאפשר כניסה של מוצרים נוספים ולהגביר את התחרות מול היצרנים המקומיים.
זליכה מציע גם לפרק את מועצות הייצור בענפי החלב, הביצים והדבש. מדובר בגופים הפועלים בענפים שבהם קיימים מנגנוני תכנון ופיקוח על הייצור. ביטולם עשוי לשנות את מבנה השוק ולאפשר תחרות רחבה יותר, אך גם לעורר התנגדות מצד החקלאים והיצרנים המקומיים, שעלולים להיפגע מהסרת ההגנות הקיימות.
בתחום הייבוא מבקש זליכה להגביל את כוחם של היבואנים הגדולים. בין היתר, הוא מציע לאסור הסכמי בלעדיות בין יצרנים בינלאומיים ליבואנים מקומיים, ולמנוע מיבואנים המחזיקים בנתח משמעותי מהייבוא של יצרן גדול לייבא במקביל מוצרים של יצרנים מתחרים.
מטרת הצעדים היא למנוע מצב שבו מספר מצומצם של חברות שולט בייבוא של מותגים מתחרים ומצמצם את התחרות ביניהם. עם זאת, ההשפעה על המחירים לצרכן תהיה תלויה גם במידת התחרות שתיווצר בפועל ובשאלה אם החיסכון בעלויות הייבוא יתגלגל לציבור.
בנוסף, זליכה מבקש להעביר את רשות התחרות לאחריות משרד האוצר ולקדם חקיקה שתאסור על מונופולים לגבות מחירים מופרזים. לדבריו, מדובר בהחזרת כלי אכיפה שנחלש בעקבות פסיקת בית המשפט העליון באפריל 2023.
הפחתת המע"מ ל-12% והורדת מס ההכנסה
במישור המיסוי מציג זליכה תוכנית להפחתה הדרגתית של נטל המס. ההצעה המרכזית היא להוריד את שיעור המע"מ בנקודת אחוז אחת מדי שנה, עד שיגיע ל-12%.
הפחתת המע"מ עשויה להוזיל מוצרים ושירותים רבים, שכן מדובר במס המוטל על מרבית הצריכה במשק. עם זאת, לא ניתן להניח שכל ההפחתה תתורגם לירידת מחירים, משום שחלק ממנה עשוי להישאר בידי העסקים.
זליכה מציע גם להפחית את שיעורי מס ההכנסה בנקודת אחוז אחת מדי שנה, עד שתקרת המס תעמוד על 40%. במקביל, הוא מבקש לבטל באופן מיידי את חוק הרווחים הכלואים ואת מס היסף, המוטל על בעלי הכנסות גבוהות.
צעדים אלה עשויים להגדיל את ההכנסה הפנויה של חלק מהשכירים ובעלי העסקים, אך גם לצמצם את הכנסות המדינה ממסים. בהצגת התוכנית לא פורט אומדן כולל של אובדן ההכנסות הצפוי, ולא הוצג חישוב המבהיר כיצד ניתן יהיה לממן את הפחתות המסים לצד ההוצאות וההתחייבויות הקיימות בתקציב.
רכבת לאילת, שדה תעופה חדש ובתי חולים
חלק נוסף בתוכנית עוסק בפיתוח תשתיות באמצעות שיתוף המגזר הפרטי. זליכה מציע להרחיב את השימוש במודל BOT, שבמסגרתו חברה פרטית מקימה ומפעילה פרויקט תשתית לתקופה מוגדרת בהתאם להסכם עם המדינה.
בין הפרויקטים שהציג נמצאים הפעלת שדה תעופה בחצור, הקמת רכבות מהירות לקריית שמונה ולאילת ובניית שני בתי חולים חדשים בצפון ובדרום. זליכה מבקש להחיל את המודל גם על פרויקטים גדולים נוספים, ובראשם פרויקט המטרו.
היתרון האפשרי במודל הוא שילוב מימון, ביצוע וניהול של גורמים פרטיים בפרויקטים מורכבים. מנגד, אין מדובר בהכרח בחיסכון תקציבי: במקרים מסוימים המדינה נדרשת להתחייב לתשלומים ארוכי טווח, להעניק ערבויות או לשאת בחלק מהסיכונים הכלכליים.
עוד כוללת התוכנית הקמת בנק חדש באמצעות מודל של שותפות ציבורית-פרטית (PPP), וכן יישום הרפורמה בענף הרכב בהתאם להמלצות ועדת זליכה משנת 2012.
קיצוץ בכספים הקואליציוניים והקפאת הפנסיות התקציביות
בצד ההוצאות מציע זליכה שורה של צעדים לשינוי סדרי העדיפויות בתקציב המדינה. בין היתר, הוא מבקש לבטל את הכספים הקואליציוניים, להקפיא את הפנסיה התקציבית לעובדי מדינה קיימים ולצמצם משמעותית את הקצבאות למי שהוא מגדיר כ"משתמטים". עוד מציעה התוכנית לצמצם את השימוש בפטורים ממכרזים ממשלתיים ולמנות חברות בקרה שיבחנו התקשרויות שביצעה המדינה ללא מכרז.
הצעדים עשויים לצמצם חלק מההוצאות ולחזק את הפיקוח על כספי הציבור, אך יישומם אינו פשוט. הקפאת זכויות פנסיוניות צפויה לעורר שאלות משפטיות והתנגדות מצד ארגוני עובדים, בעוד ששינויים במנגנוני הקצבאות יחייבו הגדרה מדויקת של הזכאים ושל הקריטריונים לשלילת ההטבות. גם היקף החיסכון התקציבי מהצעדים הללו טרם הוצג, ולכן לא ניתן לקבוע אם הוא יוכל לקזז את אובדן ההכנסות הצפוי מהפחתות המסים.
השאלה המרכזית: מי יממן את התוכנית?
התוכנית של זליכה מציגה כיוון כלכלי ברור של הגברת התחרות, הפחתת מסים וצמצום חלק ממנגנוני ההתערבות הממשלתית. עם זאת, בין הצגת הצעדים לבין יישומם בפועל עומדים כמה אתגרים משמעותיים.
ראשית, ביטול מכסים ומועצות ייצור צפוי לעורר התנגדות מצד קבוצות הנהנות כיום מהגנות רגולטוריות. שנית, הפחתות המסים עלולות להגדיל את הגירעון אם לא ילוו בצמצום הוצאות או בגידול מספק בהכנסות ממקורות אחרים. בנוסף, חלק מהתוכניות, ובפרט פרויקטי התשתית, דורשים הליכי תכנון, אישור וביצוע ממושכים שלא ניתן להשלים בתוך חודשים ספורים.
התוכנית שהוצגה אינה כוללת בשלב זה פירוט תקציבי מלא, אומדן עלויות וחיסכון לכל צעד או לוח זמנים מפורט ליישום הרפורמות. נתונים אלה יהיו חיוניים כדי להעריך את היתכנותה ואת השפעתה האפשרית על יוקר המחיה.
זליכה נגד נתניהו: "מכר את הכלכלה למונופולים"
לצד הצגת התוכנית הכלכלית, זליכה תקף את ראש הממשלה נתניהו והאשים אותו באחריות ליוקר המחיה בישראל. "הסיבה שביבי תוקף אותי כי הוא יודע שכשאהיה שר האוצר, הציבור יבין שיכול היה להיות פה זול יותר ב-20 השנים האחרונות", אמר זליכה. "ביבי מכר את הכלכלה למונופולים ולסחטנים – אני אקח אותה בחזרה. הבחירה היא לא 'ביבי או לא ביבי', היא ההון-שלטון או הילדים שלכם".
זליכה הזמין גם את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואת ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לעימות כלכלי, וטען כי פוליטיקאים הנשענים על מימון של בעלי הון לא יוכלו להוביל מאבק אמיתי ביוקר המחיה.
בהתייחסו לאפשרות הצטרפותו לממשלה הבהיר זליכה כי מפלגתו תדרוש את תיק האוצר ותצטרף רק לממשלה שתפעל לגיוס לכולם. לדבריו, המפלגה לא תשלים רוב של 61 חברי כנסת לממשלה בראשות נתניהו שאינה מקדמת גיוס, וגם לא לממשלה בראשות גדי איזנקוט הנשענת על מפלגות ערביות.
"קונספציית הגושים עולה לכם 30,000 שקל בשנה. אנחנו נשים לזה סוף", טען זליכה, מבלי שהוצג בהצהרה פירוט לחישוב הסכום. "היום הראשון שלי כשר האוצר יירשם בהיסטוריה של מדינת ישראל כיום הדין של הטייקונים, הבנקים, המונופולים והמושחתים", הצהיר.
למרות ההבטחות לשינוי מהיר, המבחן המרכזי של התוכנית יהיה ביכולת לתרגם את הרפורמות המוצעות להורדת מחירים בפועל, תוך שמירה על יציבות תקציבית והתמודדות עם ההתנגדויות הצפויות מצד בעלי אינטרסים במשק.
