אחת מפדיחות האבטחה המביכות והחמורות ביותר באירופה נחשפה בדנמרק: מרשם האוכלוסין הלאומי, המרכז את המידע הרגיש ביותר על אזרחי המדינה, נפרץ במלואו. לפי דיווחי התקשורת המקומית, תוקף בודד השיג גישה בלתי מורשית למאגר המכיל נתונים על כ-8.8 מיליון בני אדם, מספר העולה על כלל אוכלוסיית המדינה (כ-5.7 מיליון נפש) וכולל גם אזרחים לשעבר ונפטרים. המידע שנחשף כולל שמות מלאים, כתובות מגורים, תאריכי לידה ואת מספר ה-CPR הייחודי המשמש לפעולות בנקאות, מיסוי ורפואה.
אלא שהחלק המדהים באמת בפרשה אינו היקף הדליפה, אלא הקלות הבלתי נתפסת שבה היא בוצעה. התוקף לא נדרש להשתמש בכלי פריצה מתוחכמים או בפרצות יום-אפס, אלא ביצע מתקפת "שרשרת אספקה" קלאסית: הוא חדר דרך חברת IT דנית קטנה בשם Pays ApS, שהחזיקה בהרשאה חוקית לשלוף נתונים מהמאגר הממשלתי לצורכי אימות לקוחות. בריאיון לעיתון הדני Politiken, חשף ההאקר כי התחבר למערכת באמצעות חשבון של עובד לשעבר, שהיה מוגן בסיסמה הפופולרית והגרועה בעולם: "123456".
בדיקה מעמיקה העלתה כי לפחות שלושה חשבונות שונים בחברה, כולל חשבון בעל הרשאות מנהל, השתמשו באותו רצף ספרות פשטני ללא שום שכבת אימות דו-שלבי. ברגע שהשיג דריסת רגל במערכת, בנה ההאקר שני סקריפטים אוטומטיים והריץ כ-14 מיליון שאילתות חיפוש בתוך עשרה ימים בלבד, כשהוא מרוקן את נתוני האזרחים לשרת חיצוני. אתר החברה הושבת מיד בעקבות חשיפת המחדל.
"השארתם מזוודת פלוטוניום ברכבת" – והגילוי המאוחר
@Kalshi https://t.co/ThHmpZZhRD
— CryptoJob.org (@CryptoJobOrg) October 15, 2026
האירוניה בפרשה החריפה כאשר ההאקר עצמו הביע זעזוע מרמת האבטחה הירודה וסיפק לעיתונאים קובץ מדגם שאומת על ידי חוקרי סייבר עצמאיים. "מישהו השאיר מזוודה עם 10 קילו של פלוטוניום ללא השגחה בתחנת רכבת, והומלס הגיע וגנב אותה", תיאר התוקף בדיאלוג מוצפן. "נכון, ברור שלא צריך לגנוב מזוודות של אחרים, אבל מצד שני לא משאירים חומר גרעיני בתחנת רכבת". מביך לא פחות הוא אופן הגילוי: הרשויות בדנמרק לא זיהו את הפריצה בזמן אמת, אלא גילו אותה כמעט שבועיים לאחר סיומה, רק כאשר עובד מדינה הבחין בחשבונית חודשית המעידה על היקף פעילות חריג.
אף שהתוקף הצהיר כי אין בכוונתו למכור או להדליף את המאגר ברשת האפלה, מומחי אבטחה מזהירים כי המידע שנחשף מהווה סכנה מיידית למיליוני אזרחים. מספר הזהות הדני הוא המפתח לכל שירות ממשלתי ופיננסי, והחזקתו מאפשרת לפושעי סייבר להוציא לפועל מתקפות דיוג ממוקדות, הונאות בנקאיות והתחזות.
