דלג לתוכן הראשי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

בישראל בולמים את הקמת הבסיס הבינלאומי בעזה | דיווח

דסק החדשות C14
דסק החדשות C14

הקמת בסיס צבאי ל-150 חיילים מכוח הייצוב הבינלאומי ברצועת עזה מתעכבת, לאחר שישראל אינה מאפשרת את כניסת הקבלנים והציוד הנדרש, כך דווח ב"גרדיאן" הבריטי • הפרויקט נועד לשמש שלב מרכזי בתוכנית טראמפ לשיקום הרצועה • במועצת השלום מעריכים כי ישראל תאפשר את תחילת העבודות לאחר הבחירות ב-27 באוקטובר


ישראל בולמת את הקמתו של בסיס צבאי בינלאומי ברצועת עזה, שנועד לשמש את כוח הייצוב הבינלאומי במסגרת תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כאשר על פי גורם המעורה בפרטים, ישראל אינה מאפשרת לקבלנים ולמשאיות ציוד להיכנס לרצועה ולהתחיל בעבודות, כך על פי דיווח בעיתון הבריטי "הגארדיאן".

טראמפ בישיבה הראשונה של מועצת השלום | צילום: שאטרסטוק

על פי הדיווח, בתחילת חודש אוגוסט העניקה מועצת השלום בראשות טראמפ לחברת Arkel International האמריקנית חוזה להקמת מוצב צבאי זמני ברצועת עזה, שנועד לאכלס כ-150 חיילים מכוח הייצוב הבינלאומי. אלא שכחודשיים לאחר חתימת החוזה, העבודות טרם החלו בשל היעדר אישור ישראלי להכנסת הקבלנים והציוד הנדרש.

הבסיס המתוכנן אמור להשתרע על שטח של כ-100 מטרים על 100 מטרים, באזור ששימש בעבר את פעילות קרן הסיוע ההומניטרית לעזה (GHF). במקום אמורים לשהות כוחות חמושים במסגרת פריסות קצרות ומתחלפות, מתוך כוח רחב יותר של כ-500 חיילים ממרוקו ומקוסובו, שלפי הדיווח כבר נשלחו במסגרת ההיערכות לתוכנית.

סער בכינוס מועצת השלום | צילום: משרד החוץ

גורם המעורה בפרטים טען כי ללא הקמת הבסיס, לא ניתן יהיה להתקדם בשלבים נוספים של תוכנית מועצת השלום, ובהם הכנסת ציוד בנייה, הקמת תשתיות בסיסיות ותחילת עבודות השיקום ברצועה. לדבריו, נוכחותו של כוח הייצוב הבינלאומי היא תנאי מרכזי ליצירת התנאים הביטחוניים שיאפשרו את תחילת העבודות.

עוד נטען בדיווח כי במועצת השלום מעריכים שממשלת ישראל תאפשר את קידום הפרויקט לאחר הבחירות בישראל, המתוכננות ל-27 באוקטובר. עם זאת, לא נמסר הסבר רשמי לסירוב הישראלי, ולא ברור אם ההערכה מבוססת על התחייבות שהתקבלה מגורמים בישראל.

כוחותינו בפעילות ברצועת עזה, ארכיון | צילום: דובר צה"ל

בחודש ספטמבר הציגה המועצה תוכנית ראשונית לשיקום עזה בהיקף של 2.45 מיליארד דולר למשך שישה חודשים, כחלק מתוכנית רחבה יותר שעלותה הכוללת מוערכת בכ-71 מיליארד דולר לאורך עשר שנים. במסגרת התוכנית הוצגו גם חזונות לפיתוח הרצועה, לרבות הקמת אזורי מגורים, תשתיות ומיזמים כלכליים.