ראש השב"כ לשעבר רונן בר הגיש היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת לשון הרע בסך שלושה מיליון שקלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות פרסום בחשבונו ברשת X שבו ייחס לבר שורת מחדלים בליל מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. בכתב התביעה, המשתרע על פני 134 עמודים כולל נספחים, טוען בר כי נתניהו פרסם נגדו טענות שקריות ביודעין, במטרה להסיט מעצמו את האחריות למתקפה.
התביעה הוגשה בעקבות פרסום של נתניהו מ-28 בספטמבר האחרון, שבו נכתב בין היתר כי בר קיים בליל 7 באוקטובר שיחות רבות עם הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי וראש אמ"ן לשעבר אהרון חליווה, אך החליט שלא לעדכן את ראש הממשלה, שלא להתריע לכוחות צה"ל ולכיתות הכוננות ושלא לפנות את מסיבת הנובה.
בר מכחיש את הטענות וטוען כי מדובר בהאשמות חמורות המציגות אותו כמי שידע מראש על המתקפה ובחר במודע שלא לפעול להצלת חיי אדם. לטענתו, נתניהו מנסה להציגו כאחראי הבלעדי למחדל, תוך התעלמות מהמדיניות שהוביל בשנים שקדמו למתקפה.
"אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה"
אחד הפרטים המרכזיים בכתב התביעה נוגע לשיחה שלטענת בר התקיימה בינו לבין נתניהו ב-23 ביולי 2023, כחודשיים וחצי לפני מתקפת חמאס. לפי המסמך, בר התקשר לראש הממשלה בקו מאובטח והודיע לו: "אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה".
במהלך השיחה, כך נטען, הזהיר בר כי אויבי ישראל מזהים בקרע הפנימי במדינה הזדמנות לפעול נגדה, והמליץ על מכת מנע לשיקום ההרתעה. לצד זאת, הדגיש בפני נתניהו: "לא נדע לתת יום ושעה". בר טוען כי לאורך שנת 2023 התריע שוב ושוב מפני התעצמות חמאס, שחיקת ההרתעה והסכנה למערכה רב-זירתית, אולם המלצותיו לפעולה התקפית לא קודמו.
הטענה החריגה: נתניהו חשש שינסו לחסל אותו
בכתב התביעה מתוארת גם פגישה שהתקיימה ב-21 במאי 2023, שבה המליץ בר לנתניהו להרחיב את מדיניות הסיכולים הממוקדים נגד ארגוני הטרור. לפי התביעה, בר ביקש להפוך את פעילות הסיכול המצומצמת למערכה רחבה יותר והציג מידע מודיעיני שלפיו יחיא סינוואר עובר תהליך משיחי. אלא שלטענת בר, נתניהו השיב כי הוא חושש שהאויבים יגיבו לסיכולים הממוקדים באמצעות פעולות דומות נגדו אישית.
במקרה נוסף, בפברואר 2023, שלח בר לנתניהו מכתב חריג שבו הזהיר מפני התקרבות ל"סופה המושלמת", על רקע המשבר הפנימי בישראל והאיומים הביטחוניים. לטענת בר, נתניהו השיב למחרת במכתב שבו הדגיש את אחריות השב"כ לאבטחת נבחרי הציבור, ובראשם ראש הממשלה ובני משפחתו. הפגישה האישית שביקש בר בעקבות ההתרעה לא התקיימה.
"זו לא דירקטיבה של ראש השב"כ"
עוד טוען בר כי נתניהו פעל להגבלת מעורבותו בגיבוש האסטרטגיה הביטחונית. לפי כתב התביעה, ביולי 2023 הועבר לראש הממשלה מסמך תכנון של השב"כ לשנים 2023–2024, שכלל המלצות לשיקום ההרתעה, הרחבת הסיכולים והתמודדות עם התעצמות חמאס.
לטענת בר, נתניהו החזיר את המסמך עם הערות בכתב ידו. בראש המסמך כתב, לפי התביעה: "בדמוקרטיה השב"כ לא אחראי לעיצוב אסטרטגיה לאומית למדינת ישראל". לצד ההמלצות האסטרטגיות הוסיף: "זו לא דירקטיבה של ר' שב"כ". בר טוען כי נתניהו אף אסר עליו לא פעם להיפגש באופן עצמאי עם שר הביטחון ושרים נוספים, ובכך פגע ביכולתו למלא את תפקידו.
הכסף הקטארי וההמלצות לפגוע בחמאס
חלק נרחב מכתב התביעה מוקדש למדיניות ישראל כלפי רצועת עזה בשנים שקדמו למתקפה. בר טוען כי נתניהו הוביל מדיניות של שימור השקט ודחיית עימותים, שאפשרה לחמאס להתעצם מבחינה צבאית.
לפי התביעה, השב"כ התנגד להעברת הכספים מקטאר לרצועת עזה והתריע כי חלקם מגיע לזרוע הצבאית של חמאס. בר טוען כי המידע הוצג לנתניהו במספר הזדמנויות, בין היתר באוגוסט 2020 ובמאי 2021, אך המדיניות לא שונתה.
עוד נטען כי השב"כ המליץ על פעולות לסיכול בכירי חמאס, ובהם יחיא סינוואר, ועל פגיעה במאכווני טרור ברצועה שהפעילו חוליות ביהודה ושומרון. לטענת בר, חלק מההמלצות לא זכו להתייחסות ואחרות לא קודמו לביצוע.
מה התרחש בליל 7 באוקטובר?
בכתב התביעה מציג בר גרסה מפורטת להתנהלות השב"כ בשעות שקדמו למתקפה. לדבריו, כבר מהשעה 23:00 בלילה החלו אנשי השירות להעביר עדכונים מודיעיניים למקביליהם בצה"ל.
בסביבות השעה 02:00 הוחלט בשב"כ להקפיץ צוות לוחמים המכונה "טקילה", בעקבות אינדיקציות שהעלו חשש לפיגוע. בשעה 03:03 הופצה התרעה מתוקשבת לגורמים הרלוונטיים על סימנים אפשריים לפעילות התקפית של חמאס.
לפי התביעה, המזכירות הצבאית של ראש הממשלה קיבלה עדכונים במהלך הלילה, ובשעה 03:55 התקיים עדכון נוסף. בהמשך, בסביבות השעה 04:30, כינס בר הערכת מצב שבסיומה הורה לקדם את צוות הלוחמים לקרבת הגבול ולהעביר את עיקרי הדיון למזכיר הצבאי של נתניהו וללשכת הרמטכ"ל.
בר מדגיש כי בניגוד לטענת נתניהו, הוא כלל לא שוחח באותו לילה עם הרמטכ"ל או עם ראש אמ"ן. לדבריו, גם הטענה שהחליט שלא לפנות את מסיבת הנובה חסרת בסיס, משום שהשב"כ אינו אחראי על רישוי אירועים או על פינוי מסיבות, והוא עצמו כלל לא ידע על קיומה.
עם זאת, בר מודה כי השב"כ כשל במתן התרעה על היקף מתקפת חמאס ועיתויה. בנספחים לתביעה צורפו עיקרי תחקיר השב"כ, שבו נקבע כי טיפול אחר במידע המודיעיני בשנים שקדמו למתקפה ובלילה עצמו עשוי היה למנוע את הטבח.
הטענה: המתקפות התעצמו בעקבות התצהיר לבג"ץ
בר קושר בכתב התביעה בין הפרסומים נגדו לבין העימות עם נתניהו סביב פיטוריו מתפקיד ראש השב"כ. לטענתו, המתקפות האישיות נגדו התעצמו בסמיכות להגשת תצהיר לבג"ץ באפריל 2025.
התצהיר עסק, בין היתר, בחשדות הנוגעים להעסקת מקורבים לראש הממשלה שסיפקו לכאורה שירותים לקטאר, וכן בטענות לניסיונות מצד נתניהו לעשות שימוש בשב"כ ובאמצעיו נגד מחאות פוליטיות. בר טוען כי נתניהו ביקש לפגוע באמינותו ולהסיט את הדיון הציבורי מאחריותו שלו לאירועי 7 באוקטובר.
דורש שלושה מיליון שקלים ופרסום תיקון
לצד הפיצוי הכספי בסך שלושה מיליון שקלים, מבקש בר מבית המשפט לחייב את נתניהו לפרסם תיקון או הכחשה של הדברים, בין היתר בחשבון שבו פורסמו, וכן לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורכי דינו.
בר טוען כי הפרסום פגע קשות בשמו הטוב, ביושרתו ובמוניטין שצבר לאורך עשרות שנות שירות במערכת הביטחון. לטענתו, מעמדו של נתניהו כראש ממשלה העניק להאשמות משקל ציבורי מיוחד והעצים את הפגיעה בו.
