פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז ממחיש היטב את השינוי. בית המשפט לענייני משפחה דחה טענה של אישה שלפיה טכנולוגיה שפותחה בחברה של בעלה בתקופת הנישואים הועברה לחברה חדשה שהקים לאחר הפרידה. המחוזי קיבל את הערעור והורה למנות מומחה טכנולוגי ניטרלי שיבחן את הקוד, המצגות, הפטנטים והקשר בין שתי החברות.
בית המשפט לא קבע שבוצעה הברחת נכסים, ועל פסק הדין הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. אבל עצם ההחלטה ממחישה מציאות חדשה: לפעמים כבר לא מספיק לבדוק חשבונות בנק או להזמין חוות דעת של רואה חשבון. צריך גם להבין טכנולוגיה.
עו”ד מורן סמון, המתמחה בדיני משפחה ובסכסוכים כלכליים בין בני זוג, מעריכה שהמקרים האלה רק ילכו ויתרבו.
איך ה-AI משנה את תיקי הגירושים?
"היום אדם אחד, בעזרת כלי AI, יכול לבנות בתוך שבועות מוצר ששווה סכומים משמעותיים”, אומרת סמון. “הוא לא בהכרח צריך משרד, עובדים או צוות גדול. לפעמים גם בן או בת הזוג בבית לא באמת יודעים מה נבנה".
מה קורה כשמה שנראה כמו 'פרויקט צד' הופך לנכס משמעותי?
"בן זוג אחד יושב מול המחשב בערבים, והשני מחזיק את הבית והילדים. בהתחלה קוראים לזה 'פרויקט צד'. ואז בזמן הפרידה מתברר שבשעות האלה נבנה נכס. השאלה היא לא רק כמה הוא שווה, אלא מתי הוא נוצר והאם הוא חלק מהרכוש המשותף".
למה מועד הפרידה הופך לקריטי יותר בעידן הזה?
"הוויכוח לא יהיה רק מי רשום כבעל המניות", אומרת סמון. "יצטרכו לבדוק מתי נולד הרעיון, מתי התחיל הפיתוח ומה היה שווי המוצר במועד הפרידה". לדבריה, כאשר מוצר יכול להיבנות בתוך שבועות או חודשים, כל שלב בזמן עשוי לקבל משמעות כלכלית ומשפטית.
איך בכלל מוכיחים מתי נולד מוצר טכנולוגי?
"לקוד יש זיכרון", אומרת סמון. "יש חותמות זמן, מצגות למשקיעים, רישומי דומיין, מסמכי פיתוח ובקשות פטנט. מסמכים פיננסיים יכולים להראות איפה הכסף, אבל הטכנולוגיה עצמה יכולה לעזור להבין מתי נולד המוצר".
לדבריה, גם אירועים שמתרחשים זמן קצר לאחר הפרידה, כמו גיוס הון או הכנסת משקיע, עשויים להיות רלוונטיים לבחינת שווי החברה והנכס.
האם כל חברה חדשה שקמה אחרי הפרידה צריכה לעורר חשד?
"ממש לא", מדגישה סמון. "אותו AI שמאפשר לבנות מוצר במהירות במהלך הנישואים, מאפשר גם ליזם לבנות מוצר חדש לגמרי לאחר הפרידה. לא כל חברה חדשה היא הברחת נכסים ולא כל טכנולוגיה חדשה שייכת לעבר".
לדבריה, דווקא בגלל זה חשוב ליזמים לשמור על תיעוד מסודר של מועד הפיתוח, מצב החברה והשווי שלה בתקופת הפרידה.
זה רלוונטי רק לחברות AI וסטארטאפים?
"לא. גם קריפטו, חשבונות השקעה מקוונים, אופציות, זכויות עתידיות בחברות ונכסים דיגיטליים יכולים להפוך לחלק מסכסוכי רכוש. פעם חיפשנו דירה, חשבון בנק או חברה רשומה. היום צריך לשאול גם על נכסים דיגיטליים, השקעות בפלטפורמות שונות וזכויות טכנולוגיות שלא תמיד מופיעות במסמכים הרגילים".
ומה בני זוג צריכים לדעת גם כשהיחסים טובים?
"אין צורך לחיות בחשדנות", אומרת סמון. "אבל חשוב לדעת אילו חברות קיימות, אילו השקעות נעשו ואילו פרויקטים מתפתחים. כשאחד מבני הזוג יזם, אפשר גם להסדיר מראש במסגרת הסכם ממון מה יקרה עם קניין רוחני ומיזמים עתידיים".
אז איך ייראו תיקי הגירושים של השנים הקרובות?
"הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מההליכים המשפטיים", מסכמת סמון. "בשנים הקרובות השאלה בחלק מתיקי הגירושים כבר לא תהיה רק 'איפה הכסף', אלא 'מהו הנכס, מתי הוא נולד ואיך מוכיחים שהוא קיים'. לפעמים הנכס המשפחתי הכי משמעותי יהיה זה שנבנה בלילות, מול המחשב".
