פרסומות ברשתות החברתיות מבטיחות "שיפור נפשי" מהיר, מציעות שאלונים קצרים לאבחון ומציגות חבילות תרופות אסתטיות המגיעות עד הבית. פלטפורמות אלו מציעות לכאורה פתרון קל לבעיות מורכבות כמו דיכאון, חרדה או הפרעות קשב, אך מומחים מזהירים מפני הסכנות. הגישה הצרכנית והשטחית הזו עלולה להוביל לאבחונים שגויים, למרשמים בלתי אחראיים של תרופות בפיקוח, ובסופו של דבר לפגוע בבריאות הנפשית במקום לסייע לה.
מ"שיפור" נפשי ועד מרשמים מסוכנים
תעשייה שלמה ורווחית צמחה סביב השילוב בין רשתות חברתיות וטכנולוגיות טיפוליות. חברות אלו משקיעות מיליוני דולרים בפרסום המבוסס על משפיענים וסלבריטאים, ודוחפות משתמשים לקבל אבחנות וטיפולים באופן שעלול להיות מטעה מדעית וחסר אחריות רפואית. חלק מהחברות הללו כבר עמדו בפני חקירות ואף מעצרים של בכירים, באשמת הפצה לא מורשית של חומרים מבוקרים. המצב החמיר במיוחד בתקופת הקורונה, אז הוסרו מגבלות על רישום תרופות בטיפול מרחוק.
הבעיה אינה מסתכמת רק במרשמים. ישנם דיווחים על כך שחלק מהפלטפורמות מתייחסות למטפלים כעובדי קבלן בתת-תנאים, דוחפות אותם לאבחן מטופלים בפזיזות, מוכרות מידע רפואי רגיש של מטופלים לחברות צד שלישי, ואף משתמשות בהקלטות של פגישות טיפוליות כדי לאמן מודלי בינה מלאכותית. גישה זו פוגעת הן במטפלים והן במטופלים, והופכת את הטיפול הנפשי למוצר צריכה במקום תהליך רפואי מבוקר.
שלושה דגלים אדומים שחייבים להכיר
כדי להעריך באופן ביקורתי את שירותי בריאות הנפש המוצעים ברשת, חשוב לשים לב לכמה סימני אזהרה מרכזיים. ראשית, היזהרו מתוכן המציג תסמינים כחוויה אוניברסלית אך בו-זמנית מותאמת אישית "בדיוק עבורכם" באלגוריתם, תוך התעלמות מהשונות העצומה בין אנשים. שנית, חשדו בהבטחות ל"תיקון מהיר" המציגות הפרעות נפשיות כמשהו שקל לאבחן ולטפל בו, ואף למנף אותו ל"כוח על". שלישית, שימו לב לתוכן שמתמקד אך ורק בסימפטומים ומתעלם לחלוטין מגורמים חיצוניים ונסיבות חיים שעלולים לגרום למצוקה נפשית.
חשוב להבין כי נוכחות של סימנים אלו אינה בהכרח מעידה על פעילות בלתי חוקית, אך היא בהחלט צריכה לעורר חשד. המטרה היא לעודד חשיבה ביקורתית ולשאול את השאלות הנכונות לפני שמתחייבים לאבחון או לטיפול שמקורו בפרסומת ברשת החברתית. אחריות על הבריאות הנפשית מתחילה בבחירה מושכלת של מקורות הסיוע.
