דלג לתוכן הראשי
צילום: פלאש 90, שאטרסטוק
צילום: פלאש 90, שאטרסטוק

ארה"ב מודה: תוכנית טראמפ ניצבת בפני אתגרים

אפרת ברינר
אפרת ברינר

מחלקת המדינה האמריקנית מזהירה כי שיקום רצועת עזה יהיה תהליך ממושך ומורכב, וכי יישום תוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ ילווה בקשיים משמעותיים • בהודעה לציון שנה לפסגת שארם א-שייח הדגישו בוושינגטון כי למרות האתגרים, נרשמת התקדמות לעבר פירוז הרצועה וסיום שלטון חמאס • היעד: ביטחון מתמשך לישראל ועתיד ללא שלטון ארגון הטרור לתושבי עזה


שנה בדיוק לאחר פסגת שארם א-שייח, מחלקת המדינה האמריקנית פרסמה היום (שלישי) הודעה רשמית שבה היא מכירה במציאות המורכבת ברצועת עזה. הממשל האמריקני הבהיר כי שיקום הרצועה צפוי להימשך שנים ארוכות וכי יישום תוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ מלווה בקשיים משמעותיים מבית ומחוץ.

סמוך לבית החולים בעזה: מחבלי חמאס תועדו מטמינים מטען חבלה

11.10.26דסק C14

עם זאת, בהודעה שפרסם דובר מחלקת המדינה, טומי פיגוט, הדגיש הממשל כי ארצות הברית נחושה להמשיך ולפעול להשגת היעדים המרכזיים של ההסכם: פירוז מוחלט של הרצועה, סיום מוחלט של שלטון חמאס, והבטחת ביטחון אמיתי ומתמשך למדינת ישראל.

הריסות בעזה | צילום: פלאש 90

במסגרת ציון שנה להסכם שחרור החטופים וסיום הלחימה, מחלקת המדינה ביקשה לצנן את הציפיות לגבי לוחות הזמנים להשלמת התוכנית. "שיקום עזה יהיה תהליך מפרך שייקח מספר שנים, והיישום יהיה קשה. אבל אנחנו עושים התקדמות אמיתית לקראת עזה מפורזת, שבה פלשתינים יוכלו לחיות ללא שלטון חמאס – וישראל תוכל ליהנות בביטחון אמיתי ומתמשך", נמסר בהודעה הרשמית.

מחבלי חמאס יצאו מבית החולים להטמין מטענים – וחוסלו | צפו

07.10.26דסק C14

ההכרה הזו של וושינגטון מגיעה על רקע קשיים עצומים ומתמשכים במימוש השלב השני של התוכנית האמריקנית, הכולל הסדרים ביטחוניים נוקשים, העברת סמכויות שלטוניות לידי גוף אזרחי פלשתיני חלופי, והנחת התשתית לשיקום מקיף של נבכי הרצועה ההרוסה.

הריסות עזה | צילום: פלאש 90

כזכור, הסכם הפסקת האש המקורי נכנס לתוקף ב-10 באוקטובר 2025, בעקבות הסכמת ישראל וחמאס על מתווה השלב הראשון שהציג הנשיא טראמפ. הישגי שלב זה כללו את שחרורם של 20 החטופים הישראלים שנותרו בחיים, לצד השבתן של גופותיהם של 28 חטופים וחללים נוספים. מנגד, ישראל שחררה למעלה מ־1,950 אסירים פלשתינים, והיקף הסיוע ההומניטרי שהורשה להיכנס לרצועה גדל משמעותית.

נתניהו מזהיר בישיבת הממשלה: "חמאס ינסה לאתגר אותנו"

06.10.26אפרת ברינר

אולם בעוד שהשלב הראשון יושם, השלב השני – שאמור היה לעצב מחדש את עתידה הביטחוני, המדיני והאזרחי של עזה – מדשדש באופן משמעותי. על פי סקירה מקיפה שפרסם ב-9 באוקטובר מרכז המדיניות של ארגון J Street, ארגון הטרור חמאס טרם פוקח או פורק מנשקו, והוא ממשיך להחזיק בשליטה בפועל באזורים שבהם מתגוררת מרבית האוכלוסייה ברצועה.

טקס שחרור חטופים בעזה על רקע ההריסות, ארכיון | צילום: רשתות ערביות

יתרה מכך, ועדת הטכנוקרטים הפלשתינית, שנועדה לנהל את עזה ולהוביל את הליך השיקום, עדיין פועלת מקהיר ואינה יושבת פיזית מתוך הרצועה. במקביל, כוח הייצוב הבינלאומי המיועד טרם נפרס בשטח, וכוח המשטרה הפלשתיני החדש שאמור לפעול תחת ההסדר העתידי טרם הוקם. כל זאת מתרחש לצד המשך נוכחות צבאית ישראלית ברצועה ומצב הומניטרי מורכב, על אף השיפור באספקת המזון.

כדי להתניע את התהליך, הממשל האמריקני מקדם מתווה התחלתי ממוקד שגובש במועצת השלום שהקים טראמפ, בהיקף של 2.45 מיליארד דולר. תקציב זה מיועד אך ורק לששת החודשים הראשונים של מאמצי השיקום הראשוניים והקמת מנגנוני הממשל האזרחיים, ואינו משקף בשום אופן את העלות הכוללת והאסטרונומית של שיקום עזה המלא.

ההריסות בעקבות הפצצת צה"ל בחאן יונס, ארכיון | צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90

ההבחנה הזו קריטית: בעוד שהמענק האמריקני נועד להבטיח פעילות אזרחית ושלטונית דחופה, בנייה מחדש של מבני מגורים, תשתיות חשמל ומים קרטיות, בתי חולים, מוסדות חינוך ורשתות תחבורה הרוסות תדרוש השקעות ענק בינלאומיות ופרקי זמן ממושכים. מעבר לגיוס ההון העצום, קיים אתגר מרכזי בהקמת מערכת פיקוח נוקשה שתבטיח כי המשאבים ינותבו לשיקום אזרחי בלבד ולא יזלגו לידי גורמי טרור.

בלב העיכובים ביישום המתווה עומדת שאלת פירוקו של חמאס מנשקו. ב-30 ביולי 2026 חשפה מועצת השלום מפת דרכים מדורגת הקושרת באופן ישיר בין פירוז הרצועה, נסיגה מדורגת של צה"ל, העברת הסמכויות השלטוניות והקמת מנגנוני ביטחון חדשים. על פי התוכנית, ככל שיושג התקדמות בפירוק הנשק, צה"ל יסוג בהדרגה, וכוח בינלאומי לצד משטרה פלשתינית חדשה יקבלו את האחריות הביטחונית.

כוחותינו בפעילות במחנה הפליטים שאטי בשטח הרצוע, ארכיון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

התוכנית גם קובעת את העברת הסמכויות לידי הוועדה הלאומית לניהול עזה, שתפעל במנותק מחמאס. אולם הפער העצום בין התוכנית התיאורטית לבין מציאות השטח נותר בעינו: כל עוד חמאס שומר על נשקו ועל כוחו בשטח, לא ניתן לבצע את המעבר הנדרש לאחריות ביטחונית זרה או להתחיל בשיקום רחב היקף.

בחודש אוגוסט האחרון, מחלקת המדינה האמריקנית הודיעה כי העבירה לקונגרס הודעה רשמית על תמיכתה התקציבית במימון כוח הייצוב הבינלאומי המיועד לרצועת עזה. דובר מחלקת המדינה, טומי פיגוט, הדגיש אז כי וושינגטון מחויבת ליישום המלא של התוכנית וכי הכוח הבינלאומי הוא נדבך קריטי בהצלחתה.

הריסות בעזה לאחר תקיפות של חיל האוויר, ארכיון | צילום: רויטרס

עם זאת, ההודעה האמריקנית לא כללה פירוט על גובה המימון המדויק, וחשוב מכך – ההתקדמות המדינית והתקציבית טרם תורגמה לפריסה מבצעית של הכוח בשטח הרצועה. המשמעות היא שהמנגנון הבינלאומי שאמור לשמש כרשת ביטחון בתקופת המעבר עדיין לא ממלא את התפקיד שייעדו לו מתכנני ההסכם.

המבנה המדיני שמציעה ארצות הברית נשען על הקמת גוף פלשתיני טכנוקרטי שינהל את השירותים האזרחיים היום-יומיים תחת מעטפת פיקוח בינלאומית. הוועדה הלאומית לניהול עזה תוכננה לקחת אחריות על תחומי הבריאות, החינוך, הכלכלה, משק המים, הרשויות המקומיות, התקשורת והשירותים החברתיים, כאשר מעליה מפקחת מועצת השלום בראשות הנשיא טראמפ.

תיעוד ההריסות ברצועת עזה, בעקבות הפצצות חיל האוויר, ארכיון | צילום: רויטרס

אולם, כאמור, העובדה שהוועדה עדיין מנהלת את ענייניה מקהיר וטרם התמקמה בתוך הרצועה יוצרת נתק בין המבנה השלטוני המתוכנן לבין היכולת לספק שירותים קריטיים לאוכלוסייה המקומית בפועל.

כאמור, הבסיס המדיני למהלכים הללו הונח ב-13 באוקטובר 2025 בפסגת השלום שהתקיימה בשארם א-שייח שבדרום מצרים, בהובלה משותפת של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. הפסגה ריכזה מנהיגים ובכירים מרחבי העולם, ובהם נציגים מירדן, קטאר, טורקיה, איחוד האמירויות, צרפת, גרמניה ובריטניה, אשר התייצבו לתמיכה גורפת בהסכם סיום המלחמה שתווך בידי ארצות הברית, מצרים, קטאר וטורקיה.

הריסות בעזה לאחר הפצצה של חיל האוויר, ארכיון | צילום: אשרף עמרה

המנהיגים התחייבו אז להשלים את מתווה שחרור החטופים, להרחיב את הסיוע ההומניטרי, לקדם את נסיגת כוחות צה"ל ולבנות את המנגנונים לניהול אזרחי ושיקום. בהמשך, בנובמבר 2025, אימצה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה רשמית התומכת במתווה האמריקני ומעניקה לו לגיטימציה בינלאומית להקמת כוח הייצוב ומנגנוני המעבר.