שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע כי הוא אינו מתכוון להחזיר את תושבי מחנות הפליטים ביהודה ושומרון שפונו, וזאת למרות הודעת בג"ץ בנושא. לדבריו, בג"ץ חייב למשוך את ידו מעיסוק בפעילות מבצעית של צה"ל ביהודה ושומרון שבאה להגן על חיי חיילים ואזרחים: "גם במחיר חקיקה מיוחדת בכנסת".
כ"ץ ציין כי מיד עם מינויו לתפקיד שר הביטחון גיבש יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שינוי בתפיסת הביטחון ביהודה ושומרון והנחה את צה"ל לשנות את שיטת הפעילות של כניסות ויציאות חוזרות למחנה הפליטים ג'נין ולכבוש את מחנות הפליטים ג'נין, טולכרם ונור א-שמס שהפכו לדבריו לקיני טרור בהם פעלו גדודי טרור ג'יהאדיסטים נתמכי איראן שייצאו פיגועי טרור לכל מרחב יהודה ושומרון ולשטח ישראל.
לדברי שר הביטחון, כל 40 אלף תושבי המחנות התפנו וצה"ל חיסל את המחבלים, הרס את תשתיות הטרור – כולל בתים רבים ורחובות צרים וממולכדים – ונשאר במחנות באופן קבוע. כ"ץ טוען כי כתוצאה מהמהלך ירד היקף הטרור ביהודה ושומרון ב-80% לרמתו הנמוכה אי פעם, והיכולת לבצע פיגועים בתוך ישראל פחתה מאוד. "הרבה חיים נחסכו והרבה פציעות נמנעו – והאתגרים עדיין רבים", אמר.
לדבריו, הישארות צה"ל במחנות לטווח ארוך היא לא עניין משפטי אלא עניין מבצעי-ביטחוני הנדרש להצלת חיי חיילים ואזרחים ישראלים מול איומים חמורים ופעילות של גורמים ג'יהאדיסטים מבחוץ נתמכי איראן והאחים המוסלמים לקידום פעילות טרור בסגנון ה-7 באוקטובר גם ביהודה ושומרון.
"זה לא עניינו של בג"ץ להתערב בשיקולים ביטחוניים מהסוג הזה – כמו שלא עניינו להתערב בפעילות מבצעית בעזה, בסוריה, בלבנון או באיראן", אמר כ"ץ. שר הביטחון הוסיף כי עמדתו בעניין ברורה והוא מתכוון לוודא שתבוא לידי ביטוי בכל דיון שיתקיים בנושא בהמשך. "בעניין הזה אני לא מתכוון להתפשר גם אם זה ידרוש הליכי חקיקה מיוחדים בכנסת – זאת חובתנו לחיילינו ואזרחינו ואנחנו נעמוד בה", סיכם.
