האם חיסון שנועד להגן מפני מחלה נגיפית כואבת עשוי לסייע גם בהגנה על המוח? מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על קשר אפשרי בין קבלת חיסון נגד שלבקת חוגרת לבין סיכון נמוך יותר להתפתחות דמנציה, אחת המחלות המורכבות ביותר של הגיל המבוגר. הממצאים מעוררים עניין רב בקרב חוקרים והציבור, ובבריטניה כבר מדווחים על עלייה חדה בביקוש לחיסון. לפי כתבה שפורסמה היום (ראשון) בעיתון הבריטי The Guardian, מספר ההזמנות לחיסון ברשת בתי המרקחת Boots יותר מהוכפל בתוך שנה, כאשר חלק מהמתחסנים מקווים שהחיסון יסייע להם להפחית גם את הסיכון לפגיעה בזיכרון ובתפקוד הקוגניטיבי.
המחקר שמצא ירידה של כ-20% בסיכון לדמנציה
אחד המחקרים הבולטים בתחום נערך באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית ופורסם בחודש אפריל אשתקד. החוקרים ניצלו שינוי במדיניות החיסונים בוויילס שבבריטניה, שבמסגרתו נקבע בשנת 2013 כי אנשים שנולדו לאחר תאריך מסוים יהיו זכאים לקבל חיסון נגד שלבקת חוגרת, בעוד שמבוגרים מעט יותר לא יהיו זכאים לו. החלוקה הזו אפשרה לחוקרים להשוות בין קבוצות אנשים שהיו קרובים מאוד בגילם, אך נבדלו בזכאות לקבלת החיסון, ובכך לצמצם חלק מההבדלים שעלולים להשפיע על תוצאות מחקרים תצפיתיים. במהלך תקופת מעקב של שבע שנים נמצא כי בקרב הזכאים לחיסון שיעור האבחנות החדשות של דמנציה היה נמוך יותר. לאחר ניתוח הנתונים העריכו החוקרים כי קבלת החיסון הפחיתה את הסיכון לאבחון דמנציה בכ-20%. ממצא מסקרן במיוחד היה שההשפעה נראתה בעיקר בקרב נשים. החוקרים עדיין אינם יודעים להסביר באופן ברור את ההבדל בין המינים, ונדרשים מחקרים נוספים כדי להבין אם מדובר בהבדל ביולוגי, בהשפעה של גורמים אחרים או במאפיינים של אוכלוסיית המחקר.
החיסון החדש: עוד ראיות לקשר האפשרי
מחקר נוסף, שנערך בהובלת חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ופורסם בשנת 2024 בכתב העת Nature Medicine, בחן את ההשפעה האפשרית של החיסון החדש יותר נגד שלבקת חוגרת, Shingrix. במחקר נותחו רשומות רפואיות של יותר מ-200 אלף בני אדם בארצות הברית שקיבלו חיסון נגד המחלה. כמחציתם חוסנו בתרכיב הישן Zostavax, והיתר בתרכיב החדש Shingrix. החוקרים מצאו כי בקרב מי שקיבלו את החיסון החדש נרשם שיעור נמוך יותר של אבחנות דמנציה במהלך שש שנות מעקב, בהשוואה למקבלי החיסון הישן. לפי המחקר, קבלת Shingrix נקשרה לעלייה של כ=17% במשך הזמן ללא אבחנת דמנציה, נתון שתורגם לתוספת ממוצעת של 164 ימים ללא אבחנת המחלה בקרב מי שפיתחו אותה במהלך תקופת המעקב. גם במחקר הזה נמצאה השפעה בולטת יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.
עם זאת, יש להדגיש כי מדובר במחקר המבוסס על רשומות רפואיות, ולא בניסוי קליני אקראי שנועד להוכיח מניעה של דמנציה. לכן, למרות הממצאים המעודדים, לא ניתן לקבוע שהחיסון עצמו הוא שגרם לירידה בסיכון.
מה הקשר בין שלבקת חוגרת לבריאות המוח?
שלבקת חוגרת היא מחלה הנגרמת מהתעוררות מחדש של נגיף וריצלה זוסטר, אותו נגיף שגורם לאבעבועות רוח. לאחר ההחלמה מאבעבועות רוח הנגיף אינו נעלם מהגוף, אלא נותר רדום בתאי עצב. כעבור שנים רבות הוא עלול להתעורר מחדש, במיוחד כאשר מערכת החיסון נחלשת, ולגרום לפריחה כואבת ולשלפוחיות, ולעיתים גם לכאב עצבי ממושך. אחת ההשערות שהחוקרים בוחנים היא שהתעוררות הנגיף עשויה לעורר תהליכים דלקתיים המשפיעים על מערכת העצבים, ובנסיבות מסוימות גם על בריאות המוח.
ידוע כי תהליכים דלקתיים ושינויים במערכת החיסון עשויים להיות מעורבים בהתפתחות מחלות ניווניות של המוח, ובהן מחלת אלצהיימר, שהיא הגורם השכיח ביותר לדמנציה. לכן החוקרים בוחנים אם מניעת התעוררות הנגיף באמצעות חיסון עשויה לצמצם תהליכים דלקתיים מסוימים ובכך להשפיע על הסיכון לפגיעה קוגניטיבית. השערה נוספת היא שהחיסון משפיע על פעילות מערכת החיסון באופן רחב יותר, ולא רק על ההגנה מפני הנגיף. עם זאת, המנגנונים האפשריים עדיין אינם ברורים, ולא הוכח שהחיסון מונע הצטברות של חלבונים הקשורים למחלת אלצהיימר בבני אדם.
הביקוש מזנק בבריטניה: אנשים מתחסנים מחשש לדמנציה
העניין המדעי בחיסון כבר משפיע על החלטות של מטופלים. לפי נתונים שפורסמו היום ב-The Guardian, רשת בתי המרקחת Boots דיווחה כי מספר ההזמנות לחיסון נגד שלבקת חוגרת יותר מהוכפל בשנה האחרונה, לאחר עלייה של כ-30% בשנה שקדמה לה. ברשת Superdrug דיווחו על עלייה שנתית של 41% במספר ההזמנות. לפי הדיווח, חלק מהמתחסנים מבקשים לקבל את החיסון לא רק כדי להימנע מהמחלה עצמה, אלא גם בתקווה להפחית את הסיכון לדמנציה, במיוחד כאשר קיימת היסטוריה משפחתית של המחלה. עם זאת, אין נתונים הקובעים איזה חלק מהעלייה בביקוש נובע דווקא מהמחקרים על דמנציה, ואין בכך הוכחה ליעילות החיסון במניעתה.
ומה בישראל? מי זכאי לחיסון?
בישראל החיסון Shingrix מומלץ לבני 50 ומעלה, וכן לאנשים עם דיכוי חיסוני מגיל 18 בהתאם להתוויות הרפואיות. לפי משרד הבריאות, החיסון נכלל בסל הבריאות לבני 65 ומעלה ולאנשים מקבוצות סיכון מסוימות מגיל 18, בכפוף להשתתפות עצמית ולתנאי הזכאות. החיסון ניתן בשתי מנות, בדרך כלל בהפרש של חודשיים עד שישה חודשים, ומטרתו המוכחת היא להגן מפני שלבקת חוגרת וסיבוכיה, בהם כאב עצבי שעלול להימשך זמן רב לאחר היעלמות הפריחה. החיסון נחשב ליעיל מאוד במניעת שלבקת חוגרת, ומחקרים הראו יעילות של יותר מ-90% בקרב מבוגרים בני 50 ומעלה עם מערכת חיסון תקינה. עם זאת, בישראל, כמו במדינות אחרות, החיסון אינו ניתן או מומלץ באופן רשמי לצורך מניעת דמנציה.
האם כדאי להתחסן כדי למנוע דמנציה?
למרות העניין הרב בממצאים, מומחים מדגישים כי מוקדם מדי להמליץ על קבלת החיסון במיוחד לצורך הגנה מפני דמנציה. בארגון Alzheimer's Research UK מציינים כי הממצאים החדשים מעודדים, אך עדיין אין די ראיות המוכיחות קשר סיבתי ישיר בין החיסון לבין ירידה בסיכון למחלה. בשלב זה, ההמלצות המבוססות להפחתת הסיכון לירידה קוגניטיבית כוללות פעילות גופנית סדירה, שמירה על תזונה מאוזנת, איזון לחץ דם וסוכרת, הימנעות מעישון ושמירה על פעילות חברתית וקוגניטיבית. המחקרים על החיסון נגד שלבקת חוגרת פותחים כיוון מדעי מסקרן: האפשרות שחיסון שכבר נמצא בשימוש נרחב עשוי להשפיע גם על בריאות המוח. אולם השאלה המרכזית עדיין פתוחה, האם מדובר בהשפעה מגינה אמיתית, או בקשר שנובע לפחות בחלקו מגורמים אחרים? התשובה עשויה להגיע מהניסויים הקליניים המתנהלים כיום, שיקבעו אם לחיסון המוכר יש תועלת נוספת מעבר למניעת שלבקת חוגרת.
