נתניהו נגד גלנט והלוי: הקרב החשאי בחיסול נסראללה | דיווח

פרטים חדשים ודרמטיים על הדיונים הסודיים בצמרת המדינית והביטחונית של ישראל נחשפו היום (ראשון) בדיווח של רשת פוקס ניוז, המתבסס על ריאיון עם אליוט קאופמן, חבר מערכת המאמרים של הוול סטריט ג'ורנל וממחברי הספר החדש "In the War Room", העוסק במתרחש מאחורי הקלעים של המלחמה בחמאס ובציר האיראני. הדיווח שופך אור על המחלוקות העמוקות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין בכירי מערכת הביטחון בנוגע לעדכון ארצות הברית במבצעים קריטיים כגון חיסול חסן נסראללה, וכן על צמתים מרכזיים נוספים לאורך המערכה כולה.

6+

על פי קאופמן ומקור נוסף המעורה בדיונים, בספטמבר 2024, כאשר ישראל נערכה לחיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה במפקדתו בביירות, התגלעה מחלוקת חריפה בין נתניהו לבין בכירי מערכת הביטחון בשאלה אם יש ליידע מראש את ממשל ביידן. שר הביטחון דאז יואב גלנט והרמטכ"ל דאז הרצי הלוי סברו שיש לעדכן את האמריקנים, מתוך הערכה שווושינגטון עשויה לתמוך בפגיעה במנהיג ארגון הטרור שהיה מעורב לאורך השנים גם במותם של חיילים אמריקנים.

שנתיים לחיסול נסראללה: חיזבאללה כבר לא אותו ארגון טרור

27.09.26|אחיקם הימלפרב

אלא שנתניהו החזיק בעמדה הפוכה לחלוטין. לפי קאופמן, ראש הממשלה אמר לבכירי מערכת הביטחון: "140%, הם לא יאשרו את המבצע". נתניהו אף הזהיר כי היועץ לביטחון לאומי באותה עת, ג'ייק סאליבן, "יקפוץ מעורו" אם ייחשף לתוכנית. בסופו של דבר, כאשר מטוסי חיל האוויר תקפו את המפקדה ב-27 בספטמבר 2024, הפנטגון הודיע שלא קיבל התרעה מוקדמת, וגלנט שוחח עם שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין רק כאשר הפעולה הייתה בעיצומה. התקיפה הסתיימה בחיסולו של נסראללה, שהנהיג את חיזבאללה במשך יותר משלושה עשורים, ונחשבה לנקודת מפנה היסטורית במערכה.

6+

קאופמן הסביר כי העימות סביב חיסול נסראללה שיקף פער עמוק ותהומי יותר בין ישראל לממשל ביידן בנוגע לאופן ניהול המלחמה: במשך קרוב לשנה המתינה ישראל לדיפלומטיה האמריקנית שתפסיק את מתקפות חיזבאללה בצפון, אך ללא הועיל. לדבריו: "מנקודת המבט של ישראל, היא ישבה והמתינה במשך עשרה או אחד עשר חודשים, בזמן שחיזבאללה הלם בצפון ישראל באמצעות רקטות וטילי נ"ט, וחיכתה שהדיפלומטיה האמריקנית תצליח… זה לא עבד. משהו היה חייב להשתנות בחזית הצפונית".

6+

אף שארצות הברית לא השתתפה ישירות בכל דיון בחדר המלחמה הישראלי, היא דרשה בעקביות להיות מעורבת בהחלטות. קאופמן ציטט מסר שקיבל מלשכת ראש הממשלה: "המטרה של אמריקה היא להביא להרגעת המלחמה. המטרה שלנו היא לנצח במלחמה".

שנתיים לחיסול נסראללה: כך נראתה הדרך למבצע ששינה את המזה"ת

27.09.26|דסק C14

הספר, שנכתב בידי קאופמן והפרשן הצבאי הבכיר של הג'רוזלם פוסט יונה ג'רמי בוב, עוסק גם בדיונים שהתקיימו בצמרת לאחר טבח 7 באוקטובר 2023. לפי המתואר, נתניהו הסתייג בתחילה מפתיחת תמרון קרקעי נרחב ברצועת עזה. "ראש הממשלה נתניהו בדיוק ראה את צה"ל נכשל כישלון חרוץ ב-7 באוקטובר, ואת שירותי המודיעין של ישראל נכשלים כישלון חרוץ באותו יום", הסביר קאופמן.

6+

יתרה מכך, גנרלים אמריקנים בכירים שנשלחו לישראל מטעם ביידן הזהירו שכניסה קרקעית עלולה להסתיים בתבוסה צבאית אפילו בעיר עזה עצמה. רק לאחר שבועות של דיונים אישר נתניהו את התמרון ב-27 באוקטובר 2023. לדברי קאופמן, עם הזמן נתניהו צבר מחדש ביטחון בצה"ל ובמודיעין, ובסופו של דבר נשאר בתפקידו זמן רב יותר מכל יריביו בחדר המלחמה, "התיש אותם או פשוט פיטר אותם".

בריאיון התייחס קאופמן גם לשאלת אחריותו של נתניהו למחדל, וציין כי בשיחותיו האישיות עמו – כולל שיחה ארוכה שנמשכה שלוש שעות אחרי חצות – "לא שמעתי אותו לוקח אחריות על מה שקרה ב-7 באוקטובר". לדבריו, נתניהו חוזר שוב ושוב על הטענה: "6:29. הם לא העירו אותי עד 6:29 בבוקר של 7 באוקטובר".

6+

קאופמן הסתייג מהטענה החד-משמעית שהארכת המלחמה נבעה רק משיקולים פוליטיים, והדגיש כי היו להמשך הלחימה אינטרסים אסטרטגיים ממשיים: "כמעט כל ההישגים האמיתיים של המלחמה הזאת הגיעו בשלבים המאוחרים שלה", תוך שהוא מצביע על החלשת חיזבאללה, קריסת משטר אסד בסוריה והתקיפות נגד מתקני הגרעין באיראן.

חלק דרמטי נוסף בספר מתאר את המעורבות האמריקנית וההחלטה להצטרף לתקיפות נגד מתקני הגרעין באיראן במהלך "מלחמת 12 הימים" ביוני 2025. על פי קאופמן, ההצלחות הראשוניות של חיל האוויר הישראלי – שהמחישו במפות כיצד נפתח נתיב ישיר לעבר מתקן פורדו התת-קרקעי המבוצר – שכנעו את הנשיא דונלד טראמפ לאשר תקיפה אמריקנית.

6+

במסגרת זו, הרמטכ"ל אייל זמיר הציג את ההזדמנות המבצעית ישירות לסגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די. ואנס: "יש לכם נתיב ישיר למתקני הגרעין של איראן. לעולם לא תהיה לכם הזדמנות טובה מזו". זמיר הבהיר לוואנס שמטוסי חיל האוויר כבר פועלים באזור, אך לארצות הברית יש את הפצצות הכבדות החודרות בונקרים הנדרשות לפגיעה בפורדו. קאופמן הדגיש כי ואנס מילא תפקיד מכריע בהבטחת השתתפותו של טראמפ במבצע "פטיש חצות". לדבריו, השתלשלות אירועים זו מוכיחה שנתניהו לא גרר את טראמפ לעימות בעל כורחו, אלא שהנשיא האמריקני בחר לפעול לאחר שהישגי ישראל יצרו הזדמנות מבצעית חסרת תקדים.