דמיינו שאתם יוצאים מהדירה כדי לקנות חלב, לאסוף חבילה או להגיע לרופא – בלי לצאת בכלל מהבניין. עבור תושבי העיירה ויטייר שבאלסקה, זו לא עוד סצנה ממותחן פסיכולוגי, אלא חלק משגרת החיים.
במקום רחובות עם בתי מגורים, יש בעיירה מגדל אחד שבו מתנהלים כמעט כל החיים. המכולת, המרפאה והמשטרה נמצאות באותו בניין והדרך החוצה עוברת במנהרה שנסגרת בלילה.
עיירה שלמה בתוך 14 קומות
בלב ויטייר ניצב Begich Towers, מגדל בן 14 קומות שבו מתגוררים רוב תושבי העיירה. בבניין נמצאים לא רק דירות מגורים, אלא גם סניף דואר, חנויות נוחות, מרפאה, תחנת משטרה, מכבסה ומשרדי העירייה. אפילו בית הספר נמצא בסמוך ומחובר למגדל באמצעות מעבר תת קרקעי.
בניין הוקם במקור עבור הצבא האמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה ושימש למגורי אנשי צבא ומשפחותיהם. בהמשך הפך למתחם מגורים אזרחי וכיום הוא ממלא תפקיד מרכזי בחיי הקהילה המקומית.
המציאות הזאת מאפשרת לתושבים לבצע חלק גדול מסידורי היומיום בלי להתמודד עם מזג האוויר שבחוץ. במקום לצאת לרחוב כדי להגיע לחנות או למרפאה, אפשר פשוט לרדת במעלית. עם זאת, החיים בצפיפות יחסית יוצרים גם מציאות שבה רבים מהשכנים נפגשים שוב ושוב, במסדרונות ובמעליות.
הבידוד של ויטייר לא מסתיים במבנה המגורים. העיירה מחוברת לשאר אלסקה באמצעות מנהרה באורך כ-4.3 קילומטרים, המשמשת רכבות וכלי רכב ונפתחת לתנועה לפי לוח זמנים קבוע. בלילה היא נסגרת ובחורף שעות הפעילות מצטמצמות. בעצם כל יציאה מהעיירה דורשת תכנון מראש.
עם רדת הלילה, כשההרים נבלעים בחושך והדרך החוצה נסגרת, ויטייר מקבלת אווירה כמעט לא מציאותית. קשה שלא לתהות איך מרגיש לחיות במקום שבו העולם שבחוץ פשוט לא קיים.
