כשצרכנים שומעים על "הסל הזול בישראל", הם עשויים להבין שמדובר ברשת שבה משתלם יותר לערוך את כל הקניות. אבל האם זה בהכרח המצב? זו אחת השאלות שעלו בעתירה נגד מיזם "הסל של ישראל" של משרד הכלכלה, שקידם את רשת קרפור. בג״צ מחק את העתירה, אך לא הכריע אם הקמפיין הטעה את הצרכנים. הסיבה למחיקתה הייתה החלטת משרד הכלכלה שלא להאריך את התוכנית מעבר ל-14 באוקטובר 2026, ולא הכרעה בטענות שהעלו הארגונים.
את העתירה הגישו הארגונים "הצלחה, לקידום חברה הוגנת" ו"אמון הציבור", שביקשו מבית המשפט לבטל את התוכנית או להשהות אותה. הארגונים טענו כי הקמפיין הציג את קרפור כבעלת ״הסל הזול בישראל״, אף שהמיזם התייחס לקבוצת מוצרים מוגדרת. לטענתם, הצגה כזו עלולה ליצור אצל הצרכנים רושם שהרשת זולה יותר גם בקנייה הכוללת, ולא רק ברכישת המוצרים שנכללו במסגרת המיזם.
פסק הדין ניתן ב־8 באוקטובר בבית המשפט העליון, בשבתו כבג״ץ, בהרכב בראשות הנשיא יצחק עמית ובהשתתפות השופטות יעל וילנר ורות רונן. במהלך ההליך הודיע משרד הכלכלה ב־6 באוקטובר כי לא יאריך את התוכנית מעבר ל־14 באוקטובר. ההחלטה אם לחדש אותה בעתיד תישאר בידי הממשלה הבאה.
בעקבות הודעת המשרד קבעו השופטים כי הסעדים שהתבקשו בעתירה אינם אקטואליים עוד, משום שהתוכנית עומדת להסתיים. בהתאם לכך, העתירה נמחקה והדיון שהיה קבוע ל־13 באוקטובר בוטל. חשוב להדגיש: בג״ץ לא קבע שהקמפיין היה תקין, אך גם לא קיבל את טענות הארגונים. שאלת ההטעיה כלל לא הוכרעה לגופה.
לצד מחיקת העתירה, חייב בג״ץ את המדינה לשלם לארגונים העותרים הוצאות בסך 5,000 שקל. בהחלטתם ציינו השופטים כי העתירה העלתה "שאלה של ממש". מדובר בקביעה הנוגעת לחשיבות הסוגיה שהועלתה בעתירה, אך לא בפסיקה שלפיה משרד הכלכלה הפר את חוק הגנת הצרכן או שהקמפיין אכן הטעה את הציבור.
הארגונים העלו טענות נוספות בנוגע להיקף המוצרים שנכללו במיזם. לדבריהם, קבוצת המוצרים שנבדקה מייצגת רק חלק קטן מההוצאות של הצרכנים על מוצרי צריכה ברשתות המזון. הם הסתמכו, בין היתר, על מחקר מאוניברסיטת תל אביב שלטענתם הראה כי לצד ירידות מחירים במוצרים שנכללו בתוכנית, נרשמו עליות במחירים של מוצרים אחרים בקרפור. עוד טענו כי לא היה ברור לצרכנים אילו מסניפי הרשת נכללו במיזם. אלה טענות הארגונים, ולא ממצאים שבית המשפט קבע בפסק הדין.
מנגד, המדינה טענה בתגובתה המקדמית כי חוק הגנת הצרכן אינו חל על משרד הכלכלה כשהוא פועל במסגרת סמכותו המינהלית, וכי לממונה על הגנת הצרכן אין סמכות מכוח החוק להורות למשרד לשנות את הקמפיין או להפסיקו. גם בסוגיה המשפטית הזאת בג״ץ לא הכריע במסגרת ההליך שנמחק.
מבחינת הצרכנים, המשמעות היא שההליך הסתיים בלי תשובה לשאלה אם המסר הפרסומי של "הסל הזול בישראל" הציג תמונה שעלולה להטעות את הציבור. גם השאלה אם חוק הגנת הצרכן חל על קמפיינים ממשלתיים מסוג זה, ובאיזה אופן, נותרה פתוחה. אם הממשלה הבאה תחליט לחדש את המיזם, הסוגיות שהעלו הארגונים עשויות לעלות שוב
