אני כותב הדברים בזהירות, כי בכנות – אינני יודע מה יהיו תוצאות הבחירות. אני עדיין סבור שתיקו ללא הכרעה בין הגושים הוא תרחיש סביר מאוד, אבל בימים האחרונים יש לי תחושה גוברת שב-27 באוקטובר גוש השמאל-מרכז עשוי לחטוף פצצה לפנים שכמוה טרם נראתה.
כל הספין-דוקטורים שמנהלים את הקמפיין הכושל של הגוש עם פייק-תחקירים מאולצים על השבעה באוקטובר, וגובים מיליונים על האסטרטגיה הכושלת הזו, לא מבינים דבר אחד פשוט: אנשים מצביעים קודם כל על העתיד, לא על העבר.
פעילי הארגון שניסה להפיל את נתניהו – הקימו עמותת שמאל חדשה
מה גם, שהלוגיקה ורמת האמינות של תחקירי "הזהרנו את נתניהו אבל חזרנו לישון בשבעה באוקטובר" גובלות באינפנטיליות של ממש, והציבור פשוט יותר אינטליגנטי מזה. תומכי נתניהו מבינים את האחריות שלו, אבל מבינים גם שכל המבקשים להחליף אותו החזיקו בעמדות דומות והוא היחיד שהחליף דיסקט, בעוד שהם הטיפו לכל אורך המלחמה לכניעה, שהייתה מובילה לאסון אסטרטגי בכל החזיתות.
גם לגבי סוגיית גיוס החרדים, שלטעמי היא אכן נקודת התורפה של הקואליציה (אף ש"ממשלת השינוי" לא שינתה דבר גם בנושא הזה), יש, לדעתי, חוסר הבנה בשמאל: כן, לאנשים חשוב שהחרדים יתגייסו, אבל חשוב להם יותר שאת המדינה ינהיג בימים אלה אדם שפועל להפלת המשטר באיראן ולא אדם שמדבר על הסכם גרעין נוסף עם האייתוללות; שהקואליציה הבאה לא תהיה תלויה בתומכי טרור מהתנועה האסלאמית, ושאת המדינה לא ינהלו מי שהטיפו במשך שנתיים לכניעה לחמאס וכעת משכתבים את ההיסטוריה.
נתניהו: "כדי להגיע לשלטון, השמאל ייתן לחרדים כל מה שיבקשו"
הציבור לא עד כדי כך טיפש. נדמה לי שהקמפיינרים של גוש השמאל שמניחים כך, דווקא כן…
