הנסיך הארי חושף פרטים אישיים וכואבים במיוחד על ההתמודדות הממושכת שלו עם שכול ואובדן, בעקבות מותה הפתאומי של אמו, הנסיכה דיאנה, בתאונת דרכים קטלנית בפריז ב-1997.
במסגרת שיתוף פעולה חדש עם מדענית המוח ומומחית האבל ד"ר מרי-פרנסס אוקונור, השתתף הארי בקורס אינטרנטי מיוחד של רשת Masterclass בשם "הגדרה מחדש של האבל: בניית חוסן נפשי מתוך אובדן". בריאיון ובסרטוני הקידום לקורס, הדוכס מסאסקס פותח את הלב לראשונה על היבטים נסתרים במסע שעבר מאז היה ילד בן 12.
השמועה מסרבת לגווע: מי ילדה את ילדי הנסיך הארי ומייגן מרקל?
הארי היה בן 12 ואחיו הבכור, הנסיך וויליאם, היה בן 15 בלבד כאשר אמו המנוחה נהרגה. לדבריו, מנגנון ההגנה של המוח והגוף הוביל לנתק רגשי עמוק: הארי הודה כי לא בכה כלל כששמע לראשונה על מותה, ולא בכה עליה במשך כמעט שני עשורים. בשל חסימת הרגשות, הוא פיתח תסמינים קשים שגרמו לו לאבד את הזיכרונות החשובים ביותר.
"התעצמות מנגנון ההגנה של המוח והגוף הייתה לכבות את הרגשות ולסגור את הזיכרונות… לא רק הזיכרונות הרעים, אלא גם הטובים. שכחתי איך אמא שלי נשמעה. שכחתי את הצחוק שלה. לא יצרתי לעצמי תמונה ויזואלית של איך היא נראתה מבלי להסתכל על תצלום שלה", סיפר הארי.
הסרט על דיאנה שמאיים לפתוח מחדש את הקרע בין וויליאם להארי
נוסף על כך, הארי הודה כי סבל מרגשות אשם קשים על עצם היכולת שלו לחוות שמחה בלעדיה: "השקעתי כל כך הרבה זמן במצב של קהות רגשית… כי הרגשתי חוסר נאמנות ואשמה על עצם האפשרות להיות שמח ומאושר בלעדיה. הרגשתי שאני חייב להיות עצוב וחייב להיות קהה רגשית כדי להוכיח לה שאני מתגעגע אליה". תפיסתו השתנתה רק מאוחר יותר, כשהבין שכל מה שאמו הייתה רוצה עבורו זה פשוט שיהיה מאושר.
הארי חשף כיצד ניסה להתמודד עם הכאב העצום בשנות ה-20 לחייו באמצעות השתתפות בשתי משימות קרביות בשורות הצבא הבריטי באפגניסטן. "בשנות ה-20 לחיי, יצאתי למלחמה פעמיים בתקווה שאוכל לברוח מהרגשות שלי. אבל זה לא מה שקרה", המשיך הארי.
אחרי יומיים בלבד: פניית הפרסה של הנסיך הארי ומייגן מרקל
הוא ציין כי אף אחד לא אמר לו אז שמותר לו לחוות שמחה וכי אין בכך משום בגידה בזיכרון של אמו. בהמשך חייו, בעזרת טיפול נפשי מקצועי, הצליח לפרוץ את החומות הרגשיות – בין היתר בעזרת עצה של מטפל שהציע לו להריח את הבושם של אמו, רגע ששימש כמעין מפתח רגשי שהחזיר אליו את הזיכרונות שננעלו.
הקורס המשותף עם ד"ר אוקונור – שחקרה את השפעות האבל על המוח והגוף במשך למעלה משני עשורים – נועד להנגיש לציבור כלים מעשיים ומדעיים להתמודדות עם אובדן מכל סו. ד"ר אוקונור הדגישה כי "אבל הוא לא דבר שחולפים על פניו – אלא משהו שעוברים דרכו". לדבריה, הקורס מספק למשתתפים את הכלים לבנות את עצמם מחדש לא כמי שהיו לפני האסון, אלא לתוך מי שהם הופכים להיות. הארי הוסיף מנקודת מבטו: "מה שחיית דרכו הוא לא רק משהו שצריך לשרוד. זה הבסיס למה שבא אחר כך".
