ההצבעה במגזר הערבי בבחירות 2026 היא מסקרנת במיוחד, עם שלוש מפלגות שהתאחדו: חד"ש, תע"ל ובל"ד, ועם רשימה שתתמודד עצמאית – רע"ם של מנסור עבאס. יצאנו לעיר טמרה שבגליל כדי לשוחח עם התושבים ולהבין מהם כיצד הם נערכים לבחירות.
טמרה היא עיר ערבית בגליל, שבה מתגוררים כ-37 אלף תושבים, היא מהווה מרכז מסחרי חשוב שמושך אליו תושבים מכל האזור. אווירת הבחירות מורגשת כאן מאוד. ברחובות מתנוססים השלטים, עם הכיתוב "ואקפה ע סותק" – "הכל תלוי בקול שלך", שמטרתם לעודד הצבעה. רבים כאן מספרים לנו שהפעם נראה אחוזי הצבעה גבוהים במגזר, וכולם מספרים על גורם משותף שמעודד אותם לצאת ולהצביע: מחאה נגד הממשלה הנוכחית.
ת'אאר יונס, תושב הכפר ג'דידה-מכר מספר לנו בציניות: "זאת במה מצוינת להגיד תודה לבן גביר וסמוטריץ' שמחזקים אותנו הערבים עם כל הגזענות שלהם ללכת לקלפי ולהצביע". גם עאדל דיאב, פעיל במפלגתו של מנסור עבאס, סיפר דברים דומים: "אני אומר את זה בערוץ 14. הפעם, ההצבעה שלנו תהיה סוג של נקמה על הגזענות שיושמה". לפי ההצהרות של ליברמן, אייזנקוט ובנט לא תקום ממשלה בשותפות עם המלפגות הערביות, ובכל זאת זה מה שאומר לנו עאדל: "אנחנו מקווים אינשאללה שמנסור עבאס ייכנס ויהיה שותף בממשלה, ויהיה שותף בחברה שלמה ומגובשת. אנחנו 20 אחוז ערבים (מאזרחי המדינה)".
מחוץ למסעדת 'אלמס' פגשנו את מוחמד, נהג אוטובוס בחברת דן, שגר בכלל בירושלים ואינו מחזיק בתעודת זהות כחולה, ועדיין זאת הייתה הזדמנות לשמוע מה חושבים גם הערבים שגרים באזורים אחרים. לדבריו: "אם הייתי מצביע, הייתי מצביע בוודאי לשמאל, או שהייתי מצביע לאחמד טיבי ולסאמי אבו-שחאדה".
במהלך היום בטמרה ליוו אותנו עאטף ופואד אל-מסרי, אב ובנו. שניהם פעילים חברתיים, שמאמינים בהשתלבות של הציבור הערבי במדינה ובדו-קיום, והיו פעילים במספר מפלגות ציוניות. בשנת 2020, פואד אפילו שימש כסגן יו"ר תא הסטודנטים של הליכוד.
היום, כפי שמספר לנו עאטף, אביו של פואד, יש להם מועמד חדש שהם תומכים בו בהתלהבות: "גדי אייזנקוט הוא אדם שיש לו שקיפות ואמינות. אני בוטח בו וכמו שאמרתי לך אצביע לו. בנוסף, הוא יביא תועלת גדולה למדינת ישראל". ערביי ישראל לא מסתירים את הכעס, אבל גם לא את התקווה: הפעם, הם אומרים, הם מתכוונים להגיע לקלפי ולהשמיע את קולם.
