ישראל משלימה היום (חמישי) את סגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים, במהלך שמוביל משרד החוץ בהנחיית השר גדעון סער. מדובר בצעד האחרון מתוך ארבעה צעדי תגובה שעליהם הכריזה ישראל נגד בריטניה ב-8 בספטמבר, בעקבות שורת צעדים וסנקציות שנקטה ממשלת הלייבור נגד ישראל.
בריטניה צפויה לגרש דיפלומטים ישראלים בעקבות סגירת הקונסוליה
במסגרת המהלך, הקונסולית הכללית ו-19 דיפלומטים נוספים יסיימו את תפקידם ויעזבו את ישראל. השלט של הקונסוליה כבר הוסר מהמבנה, ובכך מסתיימת פעילותה במתכונתה הקודמת.
בצל המתיחות: בריטניה פעלה למניעת סגירת הקונסוליה בירושלים
עם זאת, במסגרת הבנות שהושגו אמש בין ירושלים ללונדון, ישראל אישרה לבריטניה להמשיך להפעיל במבנה, הנמצא בבעלות ממשלת בריטניה, צוות משימה של שבעה דיפלומטים בלבד. הצוות יפעל בהיקף מצומצם מאוד, והמבנה לא ישמש עוד כקונסוליה. בכך מצמצמת ישראל כמעט לחלוטין את פעילות הנציגות הבריטית במזרח ירושלים.
בירושלים מבהירים כי כל עוד הסנקציות הבריטיות נגד ישראל, ובפרט אלו הנוגעות להתיישבות ביהודה ושומרון, יישארו בתוקף, לא תתאפשר חזרת הקונסוליה לפעילותה הקודמת. עם זאת, אם בריטניה תבטל את הסנקציות, ישראל תהיה מוכנה להשיב את פעילות הקונסוליה.
ארבעה צעדים נגד בריטניה – וכולם הושלמו
סגירת הקונסוליה היא הצעד הרביעי והאחרון בשורת צעדים שעליהם הכריז שר החוץ סער בחודש שעבר. שלושת הצעדים הקודמים כללו את סילוק הנציגים הבריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה בקריית גת, הפסקת הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים שלטענת משרד החוץ מעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית או שוללים את קיומה של מדינת ישראל.
שר החוץ תוקף את בריטניה: "ניסיון להתערבות בוטה בזמן בחירות"
הצעדים מגיעים על רקע הידרדרות ביחסים בין המדינות מאז עליית ממשלת הלייבור לשלטון ביולי 2024. בין היתר, בריטניה הכירה במדינה "פלשתינית" בספטמבר 2025, הטילה סנקציות על שרים ואישים ישראלים, השעתה רישיונות לייצוא ביטחוני לישראל, הקפיאה את המשא ומתן על הסכם סחר חופשי וצמצמה את שיתוף הפעולה הביטחוני.
ההבנות עם בריטניה: לא יינקטו צעדי תגובה
למרות החרפת הצעדים הישראליים, בשבוע האחרון התנהל דיאלוג בין משרד החוץ לממשלת בריטניה בניסיון למנוע הסלמה נוספת ביחסים. אמש הגיעו הצדדים להבנות, שבמסגרתן סוכם כי לא יינקטו צעדים נגד ישראל כתוצאה מסגירת הקונסוליה ומיישום יתר ההחלטות.
בנוסף, סוכם על המשך הדיאלוג בין הממשלות, שבמסגרתו יוכלו הצדדים להעלות את הסוגיות החשובות עבור כל אחת מהן. המהלך משתלב במדיניות שמוביל שר החוץ גדעון סער, שלפיה מדינות הפועלות נגד ישראל בזירה הבינלאומית יידרשו לשלם מחיר גם בנוכחותן ובאחיזתן בישראל. במשרד החוץ רואים בכך שינוי תפיסתי במדיניות החוץ הישראלית, בדומה לשינוי התפיסה שהתרחש בתחום הביטחוני.
"קבענו עקרון ברור – לא ניתן לפעול נגד ישראל מבלי שישראל תנקוט צעדי תגובה הולמים", מסר סער והוסיף: "לא רצינו להגיע לכך, אבל פעולות ממשלת הלייבור הובילו אותנו לכאן".
שר החוץ הוסיף כי ישראל מעוניינת ביחסים טובים עם בריטניה, אך הבהיר כי המדיניות הישראלית השתנתה: "כל מדינה שתפעל נגד ישראל צריכה לדעת שיהיה לכך מחיר. היא לא תרוויח מכך, אלא להיפך. הסתיימה תקופת ההכלה הישראלית – במישור הבטחוני והמדיני כאחד".
