לאחר שפייסבוק ומייסדה מארק צוקרברג זכו לסיקור לא מחמיא בסרטו של דייוויד פינצ'ר, "הרשת החברתית", שכתב אהרון סורקין ויצא לאקרנים בשנת 2010, מגיע כעת סרט ההמשך. גם הפעם סורקין חתום על התסריט, אך הפעם הוא גם יושב על כיסא הבמאי.
"החשבון החברתי", שעולה לאקרנים מחר (חמישי), מתמקד בשנים שבהן נחשפו הכשלים והפרשות שטלטלו את פייסבוק. הסרט נע בין שני קווי עלילה ושתי תקופות זמן, ועוקב מצד אחד אחר מארק צוקרברג ובכירי החברה, ומנגד אחר צוות העיתונאים בראשות ג'ף הורוביץ' והחושפת פרנסס האוגן, עובדת פייסבוק לשעבר שהעבירה מידע פנימי במטרה לחשוף את הצד האפל של החברה.
השאלה הראשונה שעולה לפני הצפייה היא, האם באמת היה צורך בסרט המשך ל"הרשת החברתית"? בעידן שבו הוליווד מוצפת בהמשכים, חידושים וריבוטים, ההחלטה לחזור דווקא לסיפור הזה בהחלט מעוררת סימני שאלה. אבל מהר מאוד מתברר שיש לכך הצדקה. העלילה מספקת מספיק עניין כדי להחזיק סרט שאורכו כמעט שעתיים, והיא מצליחה לשמור על קצב ולרתק את הצופה מתחילתו ועד סופו.
יתרון נוסף של "החשבון החברתי" הוא שהוא עומד היטב בזכות עצמו. למרות שמדובר בסרט המשך שנכתב על ידי אותו תסריטאי של "הרשת החברתית", אין צורך לצפות בסרט המקורי כדי ליהנות ממנו או להבין את העלילה. גם צוות השחקנים הוחלף לחלוטין, כולל ג'סי אייזנברג, שגילם את מארק צוקרברג והפך מזוהה עם הדמות. התוצאה היא סרט שממשיך את המורשת של קודמו, אך מתפקד כדרמה עיתונאית עצמאית, עם סיפור משלו וזהות ברורה.
מעבר לעלילה החזקה, גם צוות השחקנים מספק הופעות מרשימות לכל אורך הסרט. הבולטים שבהם הם ג'רמי אלן וייט, המגלם את העיתונאי ג'ף הורוביץ'; מיקי מדיסון, בתפקיד פרנסס האוגן, עובדת פייסבוק שיוצרת קשר עם הורוביץ' ובהמשך מדליפה לו מידע פנימי; וג'רמי סטרונג, שמגלם את מארק צוקרברג ומציג את מאבקו לשמור על השליטה בחברה בזמן שאמינותה נסדקת והיא ניצבת בפני אחת התקופות הסוערות בתולדותיה.
נקודת חוזקה נוספת של הסרט היא האופן שבו הוא מציג את הפער בין הייעוד המוצהר של פייסבוק, לחבר בין אנשים, לבין המציאות שנוצרה לאורך השנים, שבה אינטרסים כלכליים ופוליטיים תרמו, על פי הסרט, להקצנת השיח, להפצת מידע מטעה ולהעמקת הקיטוב הציבורי. באמצעות שלוש הדמויות המרכזיות, הסרט ממחיש כיצד הרשת החברתית השפיעה על החברה המודרנית, ובמקביל כיצד בני האדם עיצבו את אופייה. הוא עושה זאת בצורה מפורטת, אך גם נגישה, כך שגם מי שאינו בקיא בפרשה יוכל לעקוב אחר העלילה ולהבין את הסוגיות המרכזיות שהיא מעלה.
לצד היתרונות, לסרט יש גם כמה חולשות. חלק מהאירועים מוצגים באופן מעט נדוש ולעיתים אף גולשים לכיוון דרמטי מדי, באופן שפוגע בתחושת האמינות. בנוסף, קשה שלא להשוות אותו ל"הרשת החברתית". בהשוואה לסרטו של דייוויד פינצ'ר, שנחשב עד היום לאחד מסרטי הדרמה הבולטים של העשור הקודם, "החשבון החברתי" אינו מצליח להגיע לאותה רמה מבחינת הבימוי, הצילום והעריכה, אף שהוא עדיין מספק חוויית צפייה איכותית ומהנה.
בשורה התחתונה, מדובר בכמעט שעתיים מרתקות, עם עלילה סוחפת, משחק מצוין ובימוי שמצליח להחזיק את הצופה לכל אורכן. למרות שאינו משתווה בכל היבט ל"הרשת החברתית", "החשבון החברתי" הוא סרט דרמה עיתונאי איכותי שבהחלט שווה צפייה. אם לשפוט לפי איכותו והתגובות הראשונות, יש לו סיכוי טוב לבלוט, ובצדק, גם בעונת הפרסים הקרובה בהוליווד.
ציון: 4 מתוך 5
החשבון החברתי, ארה"ב, 2026, במאי: ארון סורקין. 112 דקות.
