שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, העסקים בדרום עדיין נמצאים בתוך תהליך השיקום. לצד החזרה ההדרגתית של הפעילות באזור, המדינה מפעילה מסלולי סיוע לעסקים ולמפעלי תעשייה שנפגעו, במטרה לאפשר להם להשקיע מחדש בציוד, להמשיך את הפעילות ולחזק את הפעילות הכלכלית באזור.
לפי נתוני מנהלת תקומה, במהלך 2026 אושרו 180 בקשות של עסקים ומפעלי תעשייה במסגרת מסלול השיקום. היקף ההשקעות שאושרו עומד על 223 מיליון שקלים, כאשר היקף המענקים מגיע ל־111 מיליון שקלים.
בין העסקים והמפעלים שקיבלו תמיכה נמצאים נירלט בעוטף עזה, דפוס בארי, תעשיות תפוגן בשער הנגב, וכן מפעלים של אסם, שטראוס וטופ גאם. הסיוע במסגרת המסלול מיועד להשקעות בציוד ובמכונות.
גם עסקים קטנים ובינוניים מקבלים מענה במסגרת תוכניות הסיוע. בספטמבר 2026, השיקה מנהלת תקומה יחד עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר מסלול הלוואות בערבות המדינה בהיקף כולל של 200 מיליון שקלים.
המסלול מיועד לעסקים קטנים ובינוניים בחבל תקומה, וכן לעסקים שיעתיקו את הפעילות שלהם לאזור. במסגרת המסלול ניתן לקבל הלוואה של עד 500 אלף שקלים או עד 8% ממחזור העסק, לפי הגבוה מביניהם. הריבית מוגבלת לעד פריים בתוספת 1%, תקופת ההלוואה היא עד שבע שנים והביטחונות מוגבלים לעד 10%.
הסיוע לא מתמקד רק בתעשייה ובעסקים קיימים. גם תחום התיירות נמצא בתוכניות השיקום, כאשר במהלך 2026 הוקצה תקציב של עד 13 מיליון שקלים לתמיכה בעוגנים תיירותיים באזור. המטרה היא לסייע בפיתוח תשתיות תיירות ולעודד פעילות עסקית בתחום.
במקביל, מנהלת תקומה ממשיכה לקדם תוכנית רחבה לשיקום ופיתוח האזור, הכוללת תחומים כמו תעסוקה, תשתיות, חקלאות, תעשייה ותיירות. נכון ל־ל-ספטמבר 2026, המנהלת דיווחה על תוכנית רב־שנתית בהיקף של כ־17 מיליארד שקלים.
הנתונים מצביעים על היקף משמעותי של כסף שמוזרם לשיקום הכלכלי, אבל עבור בעלי העסקים בדרום השאלה היא מה יקרה בפועל בשטח: האם הסיוע יאפשר לעסקים שנפגעו לחזור לפעילות מלאה, להשקיע מחדש ולהמשיך לפעול באזור גם שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר.
