במלאת שלוש שנים לזוועות 7 באוקטובר, התכנסה היום (רביעי) ועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון מעקב דחוף אחר יישום החוק המיוחד להעמדת מחבלי חמאס לדין – מיזם חקיקתי שיזמו יחד יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי. הדיון, שנפתח בדקת דומייה ובתפילה, סיפק תמונת מצב מורכבת על קצב ההתקדמות בבניית המערך המשפטי ועל האתגרים העצומים שעודם ממתינים למערכת אכיפת החוק.
לצד סקירות של נציגי הגורמים המקצועיים על הקמת התשתיות, גיוס כוח האדם ועבודה משותפת עם משטרת ישראל, נחשף בדיון נתון מטריד: מעבר לכ-400 מחבלים שכבר תוחקרו עד כה, קיימים עוד מאות בני אדם שעולה לגביהם חשד מובהק ובולט למעורבות ישירה בטבח, אך חקירתם בפועל טרם הושלמה.
בניגוד לתפיסה הרווחת, המערך החדש אינו מתמקד רק במחבלי כוח הנוח'בה, אלא אמור להחיל את סמכותו על כלל המחבלים שחצו את הגבול לישראל באותו יום, וכן על מחבלים שהחזיקו בחטופים ישראלים – גם אם פעולות ההחזקה בוצעו במועדים מאוחרים יותר. היקף נפגעי העבירה הפוטנציאליים הקשורים להליכים אלו מוערך בכ-12 אלף בני אדם.
ח"כ יוליה מלינובסקי הציבה קו תקיף ולא מתפשר במהלך הדיון, ודרשה לנקות את השולחן מכל עיכוב בירוקרטי: "אם יש בעיות נפתור אותן ואם צריך נדפוק על השולחן אבל אנחנו רוצים תוצאות. לעם ישראל מגיעות תשובות. עשינו מה שאנחנו צריכים, חוקקנו את החוק, ועכשיו כל פקיד צריך לשים בצד את הגחמות האישיות והמחלוקות ולהתעלות לגודל השעה. ללא כל קשר לתוצאות הבחירות ומי ישב בכיסא הזה לא נרפה. אנחנו חייבים את זה למשפחות".
מצדו, יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הדגיש את חשיבות העיתוי של הישיבה דווקא ביום השנה: "ביום הזה, 7 באוקטובר, שלוש שנים לאחר האירוע, זו נקודת זמן חשובה להבין איפה מדינת ישראל עומדת לאור הפסוק שקראנו הרגע – 'נקום נקמת דם עבדיך השפוך'. המשימה החשובה מאוד שדמם של אחיותינו ואחינו שנרצחו, היא שהמדינה תוודא שהיא לא נותנת לדבר הזה לעבור".
רוטמן ציין לשבח את אחדות השורות בכנסת, וציין כי הקואליציה והאופוזיציה פועלות יחד כאיש אחד מתוך דחיפות לאומית עליונה. דברים דומים השמיע גם ח"כ משה סעדה, שהדגיש את הממד ההסברתי והמוסרי של ההליכים: "קול דמי אחינו זועק מהאדמה, התמונות זועקות, ומה שמונח לפנינו הוא עשיית צדק ודרך המשפט גם לספר לעולם. היום רואים בעולם נרטיבים אחרים והגיע הזמן שנשים מראה ונספר את האמת המובהקת".
כאמור, החוק המסדיר את הקמת הערכאות המיוחדות אושר במאי האחרון ברוב עצום של 110 חברי כנסת. מאז, צה"ל לקח על עצמו אחריות על שלושה תחומים קריטיים: מערך התביעה, מערך השפיטה והטיפול בנפגעי העבירה.
מבחינה פיזית ותשתיתית, בית המשפט הייעודי מתוכנן לפעול באזור עטרות שבירושלים, והדיונים יתנהלו בפני הרכבים בני שלושה שופטים. כדי לממן את הפרויקט העצום, אישרה הממשלה בחודש יוני האחרון תקציב של למעלה ממיליארד שקלים לפריסה בשנים 2026–2029, הכולל הקמת מבנים, פיתוח מערכות מידע, אבטחה הדוקה והקמת מנגנון לוגיסטי מורכב להבאת המחבלים.
עם זאת, לאור הררים של חומרי חקירה, עדויות רבות ומספר הנאשמים העצום, לוח הזמנים צפוי להיות ארוך: שנת 2027 הוגדרה כשנת ההיערכות המרכזית לצורך מינוי השופטים ובניית המעטפת, בעוד שתחילת המשפטים עצמם צפויים לצאת לדרך רק במהלך שנת 2028 – תהליך שיימשך מטבע הדברים כמה שנים ארוכות. הנתון על המאות שטרם תוחקרו רק ממחיש את גודל האתגר הניצב בפני הרשויות: להשלים את החקירות במקביל לבניית מערכת משפט יש מאין.
