שורד השבי אור לוי שיתף אתמול (שני) בתחושות הקשות לאחר האזכרה של אשתו עינב הי"ד, אשר נרצחה במיגונית המוות ברעים ממנה נחטף ב-7 באוקטובר: "לא הייתי פה בהלוויה, לא בשבעה, לא ב30 וגם לא בשנה. באותו הזמן החזקתי בתקווה שאולי את בעצם בחיים. ככה כל יום שדיברתי איתך ניסיתי לדייק את עצמי, אני מתפלל שאת בסדר. שהכלבים האלו חסו עלייך. אולי פספסו, אולי ברחת? כל כך הרבה סיפורים ולבסוף הסיפור הטרגי ביותר הוא זה שקרה. את לא פה".
בפוסט קורע לב שפרסם ברשת כתב: "את זו שידעה להחזיק לי את היד ולהרגיע אותי, שדאגה שלא אפספס את הימים ואסע לבאר שבע במקום לירושלים, זו שהשכינה שלום מיידי בכל מחלוקת וזו שהזכירה לנו תמיד שהמשפחה היא הדבר החשוב ביותר. עינבי שלי, אנחנו מנסים יום יום להצליח במשימות האלו בלעדייך, ומדי פעם נכשלים כי החיסרון שלך כל כך מורגש".
בהמשך סיפר כי בשנה שעברה, לאחר 491 ימים בשבי החמאס, הגיע לראשונה לאזכרתה: "קראתי קדיש ורק רציתי קצת זמן לבד איתך. אין יום שאני לא מסתכל על הילד המושלם שהבאת איתי לעולם ובוכה כי אני יודע כמה היית גאה בו. אני רואה את הסימנים שאת משאירה לנו בדרכים שונות ומשונות. כשאנשים שואלים אותי 'מה הסיכוי?', התשובה שלי אינה רלוונטית – אני יודע שאת שם. אנצור כל רגע, שנייה ונשימה שביליתי במחיצתך".
