דלג לתוכן הראשי
צילום מסך
צילום מסך

הנשיא בטקס הזיכרון: "החולק עליך היום יחיה איתך כאן גם מחר"

דסק C14
דסק C14

שלוש שנים לאחר אסון שבעה באוקטובר, הנשיא הרצוג נאם בטקס הזיכון הממלכתי בהר הרצל • בדבריו הזכיר הנשיא את גיבורי הבוקר השחור, לצד מחיר הדמים הכבד והשבר הלאומי: "מי שחולק עליך היום יחיה איתך כאן גם מחר"


נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נאם היום (שני) בטקס האזכרה הממלכתי לזכר חללי מלחמת חרבות ברזל בהר הרצל. הנשיא הזכיר את הקרבות הקשים באותו הבוקר, את גבורתן של התצפיתניות והכאב של המשפחות השכולות. הנשיא ציין בנוסף את הגיבורים האזרחיים מאותו בוקר שחור.

צילום: עמוס בן גרשום/לע״מ

הרצוג: "במרחק 800 מטר בלבד מגבול רצועת עזה ישבו התצפיתניות במוצב נחל עוז – העיניים הפקוחות של צה"ל ושל המדינה כולה. הן היו שם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, חדות וערניות מול המסכים והקשר, מכירות כל שביל וכל שינוי קטן בשטח. חודשים רבים לפני האסון, על קיר המיגונית שבמוצב, הן הותירו כתובת בצבע ורוד בולט – משפט שנכתב במבט ציני ומפוכח, אך בדיעבד לוכד את הטרגדיה הישראלית ערב המלחמה: 'תראו איך היא הולכת בשלווה, כאילו עזה לא לידה'".

גבורה בקור רוח תחת אש

הנשיא הוסיף: "בבוקר השחור של השבעה באוקטובר, בשעה 06:29, היו אלו התצפיתניות שזיהו ראשונות את המחבלים מתקרבים לגדר המערכת ופורצים אותה. בקור רוח מופתי ובקול יציב הן המשיכו לדווח ולשדר בקשר את הקוד הצבאי לחדירה: 'פרש טורקי'. מול הסכנה המיידית שהלכה והתקרבה אליהן, הן לא נטשו את משמרתן. בקרב ההרואי על מוצב נחל עוז נפלו 53 חיילות וחיילים מיחידות שונות, כחלק ממאות הנופלים שהקריבו את חייהם באותו יום דמים".

עוד אמר: "בחלוף שלוש השנים מאז הטרגדיה מציב את החברה הישראלית מול מציאות מורכבת: משפחות ששכלו את יקיריהן, פצועים בגוף ובנפש, מפונים שנעקרו מבתיהם ואי-ודאות שטרם חלפה. לצד תהומות הכאב הללו, התגלו גם תעצומות נפש יוצאות דופן – אזרחים שקמו מהאסון כדי להושיט יד, קהילות שנרתמו לסיוע הדדי, השבת חטופים לביתם ובנייה מחדש של ההריסות".

צילום: עמוס בן גרשום/לע״מ

הרצוג התייחס בנוסף למערכת הבחירות הראשונה מאז האסון: "דווקא עכשיו, בעיצומה של מערכת בחירות יצרית, נורות האזהרה הבוהקות מחייבות עצירה והתבוננות. הוויכוח והמחלוקת הם חלק בלתי נפרד ואף חיוני בחברה דמוקרטית, אך אסור להניח להם להפוך לפילוג הרסני. בסופו של דבר, אלו החולקים זה על זה היום ימשיכו לחיות יחד כאן גם מחר, וילדיהם יידרשו לשמור על המדינה ולבנות את עתידה בצוותא".

נבואת התקווה על הקיר

לבסוף אמר: "על אותו קיר מיגונית במוצב נחל עוז, מתחת לכתובת האזהרה, הותירו התצפיתניות מסר נוסף, קטן וורוד גם הוא: "הכול יהיה בסדר. אנחנו עוד נזרח". המשפט הזה נותר כצוואת תקווה ואחריות לציבור כולו – לשאת את המבט קדימה, לפעול מתוך ערבות הדדית ולהבטיח כי מתוך השבר הגדול, מדינת ישראל אכן תצמח ותזרח מחדש".