משרד התחבורה יוצא למתקפה בעקבות הטענות שעלו סביב המחדל לכאורה בפרשת טייס המשנה העומאני בטיסת פליי דובאי. במשרד טוענים כי גורמים זרים "מתדרכים פייק ושקרים" וכי מוצגת לציבור תמונה מטעה, שמערבבת בין שני סוגים שונים של טיסות – טיסות זרות וטיסות חכורות שמפעילות חברות ישראליות.
במשרד מבהירים כי המסמך שעליו מתבססות חלק מהטענות עוסק בטיסות החכורות בלבד, ולא בטיסות של חברות תעופה זרות. לדבריהם, הדיונים שנערכו סביב העברת האחריות הביטחונית מעולם לא עסקו בטיסות הזרות, ולכן אין להסיק מהם כי האחריות לאבטחתן הועברה למשרד התחבורה בשנים האחרונות.
לדברי המשרד, אגף הביטחון אחראי להסדרי הביטחון בתעופה הזרה הנכנסת לישראל כבר משנת 1977, מכוח המסגרת החוקית והחלטות הממשלה. במשרד מדגישים כי מדובר באחריות שמתקיימת כבר עשרות שנים, ולא בשינוי שנעשה באמצע 2025 כפי שנטען.
במשרד מסבירים כי השינוי שעליו דובר נגע דווקא לטיסות החכורות. עד שנת 2021 כל הטיסות החכורות היו באבטחת שב"כ. באותה שנה החליט הקבינט הביטחוני כי שב"כ ימשיך לאבטח רק טיסות חכורות שהוגדרו בסיכון גבוה. כתוצאה מכך נוצר פער בטיפול הביטחוני ביתר הטיסות החכורות, סוגיה שאליה התייחס גם מבקר המדינה.
לאחר עבודת מטה שהובלה על ידי המל"ל, משרד התחבורה הסכים לקבל עליו, החל מתחילת 2026, את האחריות לטיסות החכורות שאינן מאובטחות על ידי שב"כ. במשרד מדגישים כי הדבר נעשה בכפוף להעברת התקציבים והתקנים הדרושים לביצוע המשימה.
במילים אחרות, המסר של משרד התחבורה הוא כי אין לקשור בין המהלך הזה לבין התעופה הזרה. לדבריהם, הטענות שמציגות את השינוי כמעבר אחריות על טיסות זרות אינן נכונות.
במשרד מוסיפים כי אגף הביטחון אינו גוף מודיעיני, ולכן אין בידיו הכלים לבצע בדיקות רקע מודיעיניות לכל איש צוות או נוסע. נהלי האגף, לדבריהם, נקבעים בהתאם לתרחישי הייחוס ולהערכות האיום שמתקבלים מגורמי הביטחון, ומתבססים בין היתר על הסדרי האבטחה במדינות המוצא, התחייבויות בכתב ובקרות שמבצע האגף מול חברות תעופה ובשדות תעופה בחו"ל.
במשרד מציינים עוד כי לאחר שנים שבהן לא היה תקציב ייעודי לנושאים אלה, הוקצה תקציב לטיפול במערכות המחשוב בממל"ט ולהסדרת תחום הטיסות החכורות, במטרה להתמודד עם פערים ולחזק את הפיקוח והבקרה.
לפי משרד התחבורה, שתי ועדות שפעלו בעבר בראשות המל"ל המליצו להקים רשות ממלכתית לאבטחת התעופה, שתהיה אחראית על כלל הטיסות. המשרד אומר כי הוא תמך וממשיך לתמוך בהקמת גוף כזה, אולם ההמלצות לא יושמו. הקמת רשות כזו והגדרת סמכויותיה ומשאביה מחייבות החלטת ממשלה.
ומה באשר לטיסת פליי דובאי? כאן מציג משרד התחבורה גרסה שונה מזו שעלתה בדיווחים האחרונים. במשרד אומרים כי חברת התעופה קיבלה הנחיות מפורשות, התחייבה לבצע את בדיקות הרקע הנדרשות לאנשי הצוות והודיעה בכתב כי הטמיעה את מגבלות הלאומיות במערכת שיבוץ הצוותים.
לטענת המשרד, רשימת אנשי הצוות של טיסת FZ1073 לא התקבלה במשרד התחבורה, ולאגף הביטחון אין גישה לרשימות אנשי הצוות של הטיסות. זאת בניגוד לדיווחים שלפיהם פרטי הצוות, ובהם פרטיו של טייס המשנה העומאני, הועברו מראש לישראל דרך המערכת הלאומית לנתוני נוסעים.
בשלב הזה קיימת למעשה מחלוקת עובדתית על נקודה מרכזית בפרשה: האם רשימת אנשי הצוות אכן התקבלה במערכת הישראלית, מי היה רשאי לגשת אליה, והאם גורם כלשהו היה אמור לבדוק אותה לפני הטיסה.
במשרד התחבורה מדגישים כי נסיבות האירוע נמצאות בבדיקת גורמי הביטחון, ואם יתברר כי הייתה חריגה מההנחיות שניתנו לחברת התעופה – היא תטופל בהתאם.
כך או כך, מעבר לגרסאות הסותרות סביב רשימת הצוות, הפרשה מציפה מחדש שאלה רחבה יותר: מי בדיוק אחראי על בדיקת אנשי הצוות בטיסות זרות שמגיעות לישראל, ומהו המסלול שהמידע עליהם אמור לעבור מרגע שהוא מתקבל ועד לקבלת החלטה ביטחונית בעניינם.
