קיבלתם SMS מהעירייה שמבקש מכם לשלם חוב ארנונה, מים או דוח חניה? לפני שאתם לוחצים על הקישור ומוציאים את כרטיס האשראי, כדאי לעצור ולבדוק. בימים האחרונים מתרבות הודעות שמתחזות לרשויות מקומיות ודורשות מהתושבים להסדיר באופן מיידי חובות לכאורה באמצעות קישור לתשלום.
השבוע פרסמו עיריית חיפה, עיריית אופקים והמועצה המקומית כוכב יאיר–צור יגאל אזהרות לתושבים בעקבות הודעות שנשלחו בשמן. למרות שמדובר ברשויות שונות, ההודעות פועלות בדפוס דומה ולעיתים כוללות ניסוחים כמעט זהים – הודעה על חוב, קישור לתשלום ואזהרה מפני צעדים שיינקטו אם החוב לא ישולם.
כך למשל, בהודעה שנשלחה לתושבי חיפה נטען כי במערכות העירייה נמצא חוב בגין ארנונה, אגרת פינוי אשפה או דוח חניה. לנמען צורף קישור שהוצג כדרך ל"תשלום מהיר ומאובטח", וההודעה נחתמה לכאורה בשם מנהל אגף הגבייה בעירייה.
הודעות דומות הופצו גם לתושבי אופקים וכוכב יאיר–צור יגאל. בחלקן נטען לחובות בגין ארנונה, פינוי פסולת, דוחות חניה או מים, ולנמען הוצע להסדיר את החוב באמצעות קישור. במקרים אחרים ניסו השולחים להגביר את הלחץ באמצעות איומים בריבית פיגורים, עיקול חשבון בנק, משכורת או רכוש ואף פתיחת תיק בהוצאה לפועל.
ברשויות המקומיות מבהירים כי מדובר בהודעות התחזות ומזהירים את התושבים שלא ללחוץ על הקישורים ולא למסור פרטים אישיים או פרטי אשראי. בעיריית חיפה קראו למי שקיבל דרישת תשלום עם קישור לבדוק באופן עצמאי אם אכן קיים חוב. גם בעיריית אופקים ביקשו מהתושבים לגלות ערנות ולהעביר את האזהרה לבני משפחה, במיוחד לאזרחים ותיקים. במועצה המקומית כוכב יאיר–צור יגאל הבהירו כי מדובר בניסיון הונאה.
לדברי יואב קרן, מנכ"ל חברת הסייבר BrandShield, המתמחה באיתור והסרת אתרים, דומיינים ופרופילים מתחזים, הבחירה ברשויות המקומיות אינה מקרית. לדבריו, ההונאה נשענת על שילוב בין אמון לבין לחץ: הודעה שנראית כאילו הגיעה מהעירייה יכולה להיתפס כאמינה, וכאשר מצרפים אליה דרישה לתשלום חוב ואיום בריבית או בעיקול, הנמען עלול לפעול במהירות בלי לבדוק את מקור ההודעה.
קרן מסביר כי גם סוגי החובות שמופיעים בהודעות הופכים אותן לאמינות יותר. ארנונה, מים ודוחות חניה הם חיובים מוכרים שתושבים אכן עשויים לקבל, ולכן אין צורך שהתוקפים ידעו מראש אם לאדם מסוים יש חוב. מספיק להפיץ הודעות בהיקף רחב כדי שחלק מהנמענים יחשבו שהדרישה שקיבלו אמיתית.
גם הודעה שנראית רשמית, כוללת את שם הרשות או מנוסחת בשפה מוכרת אינה מעידה בהכרח שהיא אכן נשלחה ממנה. ב-BrandShield ממליצים שלא להיכנס לקישורי תשלום שמגיעים בהודעות בלתי צפויות.
אם עולה חשד שההודעה אינה אמיתית, הדרך הבטוחה היא להיכנס באופן עצמאי לאתר הרשמי של הרשות המקומית או ליצור קשר עם המוקד שלה ולבדוק אם החוב אכן קיים. רק לאחר שמוודאים מול הרשות שהדרישה אמיתית, ניתן להסדיר את התשלום – ולא למסור פרטי אשראי או מידע אישי דרך קישור שהתקבל בהודעת SMS.
