ככל שנחשפים פרטים נוספים סביב האירוע החריג בטיסת פליי דובאי, מתברר כי פרטי אנשי הצוות לא היו בהכרח מידע שלא הגיע לישראל. להפך: המידע על אנשי הצוות אמור לעבור מראש למערכת הישראלית, וכעת השאלה המרכזית היא מה קרה למידע מרגע שהתקבל, ומי היה אמור לשלוף אותו ולבדוק אותו.
הקשר של רשות המסים לפרשה נובע מהמרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים, המלא"ן, שפועל תחת רשות המסים. מדובר במערכת המרכזת נתונים שמועברים מראש על נוסעים ואנשי צוות של טיסות המגיעות לישראל. לפי החוק, חברות תעופה נדרשות להעביר למלא"ן נתונים על הנוסעים ואנשי הצוות, כחלק ממנגנון שנועד לאפשר לגורמים המוסמכים לקבל ולעבד את המידע.
המערכת הוקמה בעקבות החוק לסמכויות לאיסוף ואבחון נתוני נוסעים, שנכנס לתוקף בשנת 2023. המלא"ן משמש כגורם המרכז את המידע שמועבר על נוסעים ואנשי צוות, ובהם נתונים שמאפשרים לגורמי הביטחון לבצע את הבדיקות הנדרשות.
במקרה של טיסת פליי דובאי FZ1073, רשות המסים אישרה כי נתוני הטייסים והדיילים הועברו למלא"ן והתקבלו במערכת. כלומר, לפחות לפי המידע שנמסר עד כה, רשימת אנשי הצוות לא הייתה אמורה להיות בלתי ידועה למערכות בישראל.
אבל כאן מגיעה השאלה המרכזית: רשות המסים אינה הגוף שאמור לבצע את הבדיקה הביטחונית של הטייסים. תפקידה במנגנון הוא לקבל, לרכז ולהעביר את המידע במערכת. הבדיקה הביטחונית עצמה אמורה להתבצע על ידי הגורמים הביטחוניים והמקצועיים שהוסמכו לכך.
לפי גורמי המקצוע באגף הביטחון של משרד התחבורה, ישראל אינה מבצעת בדיקת רקע מודיעינית עצמאית לכל טייס או איש צוות זר שמגיע לישראל. לדבריהם, אגף הביטחון בודק את כלי הטיס הזרים ואת התנאים להפעלתם, בעוד שביחס לאנשי הצוות מסתמכים בין היתר על הצהרות של חברות התעופה שלפיהן אנשי הצוות עברו בדיקות ביטחוניות במדינת הרישום של החברה.
במשרד התחבורה מסבירים כי הם אינם גוף מודיעיני שמבצע בדיקה פרטנית של כל איש צוות זר. עוד נמסר כי לפי הנהלים והרגולציה הבינלאומית, חברות תעופה זרות נדרשות להצהיר כי אנשי הצוות שלהן עברו את הבדיקות הנדרשות במדינה שבה רשומה חברת התעופה.
אלא שמתברר שהשאלות סביב מערך אבטחת התעופה אינן חדשות. מסמך של המועצה לביטחון לאומי חושף כי כבר במאי 2024 הורה הקבינט על הקמת צוות בראשות המל"ל, שתפקידו היה לבחון את מערך אבטחת התעופה המסחרית הבינלאומית לישראל וממנה ולגבש המלצות לשינויים ולתיקונים במערך הקיים.
במסמך המל"ל עלתה גם שאלת חלוקת האחריות בין הגופים השונים. לפי ההמלצה שהוצגה אז, משרד התחבורה נדרש לממש את אחריותו גם ביחס לטיסות חכורות וגם ביחס לטיסות זרות, כאשר הוצע כי האחריות על המשימה תרוכז בידי רשות התעופה האזרחית. כלומר, כבר לפני יותר משנתיים הועלתה ברמה הממשלתית שאלת האחריות והמבנה של מערך אבטחת התעופה בישראל.
הפער הזה הוא שעומד כעת במרכז השאלות בעקבות האירוע. מצד אחד, קיימת בישראל מערכת שמקבלת מראש מידע מפורט על נוסעים ועל אנשי צוות. מצד שני, לא ברור בשלב הזה האם, מתי ועל ידי מי נשלפו פרטי צוות הטיסה הספציפית של פליי דובאי, והאם בוצעה בעניינו של טייס המשנה בדיקה שהייתה אמורה להציף את הבעיה.
כך, השאלה בפרשה אינה רק מדוע טייס המשנה הגיע לטיסה, אלא גם כיצד מערכת שנועדה לאסוף מראש את המידע על אנשי הצוות פעלה בפועל במקרה הזה. האם הנתונים התקבלו אך לא נשלפו? האם הם נשלפו אך לא נבדקו? או שמא מדובר בפער אחר בחלוקת האחריות בין הגופים? את התשובות לשאלות האלה אמורה לספק החקירה.
בשלב זה עדיין לא ניתן לקבוע היכן בדיוק אירע הכשל, והבדיקה נמשכת. עם זאת, האירוע כבר מציף מחדש את השאלות שעלו בעבר סביב מערך אבטחת התעופה המסחרית בישראל, מי אחראי על המידע, מי אמור לבדוק אותו, ומה קורה כאשר מידע שהתקבל מראש אינו מוביל לבדיקה הנדרשת.
