מראות כאלה החוקרים לא ראו מעולם: בכל חורף קופאים מי האוקיינוס סביב אנטארקטיקה, והיבשת הלבנה למעשה מכפילה את שטחה במעטפת קרח עצומה. אלא שבאמצע עונת הקיפאון, חשפו לוויינים תופעה בלתי נתפסת במזרח היבשת – "חור" פתוח של מים זורמים בתוך משטח הקרח – תופעה המכונה בעגה המדעית פוליניה – Polynya, שהשתרע על פני שטח עצום של יותר מ-89,000 קמ"ר – כמעט בגודלה של מדינת פורטוגל כולה. מחקר בינלאומי חדש חושף כעת את הסיבה לתופעה החריגה, ומציג תמונה מדאיגה של שינויים קיצוניים בקוטב הדרומי.
מפרץ ברייד שבמזרח אנטארקטיקה נוהג להתכסות מדי שנה, בחודשים יולי ואוגוסט, בשכבת קרח יציבה, קשה וקפואה לחלוטין. אלא שבחורף של שנת 2024 המים פשוט סירבו לקפוא. צוות מדענים מהודו, בהובלת חוקר כדור הארץ ג'יבאנג'יוטי סוויין, בדק מה גרם לקרח להיעלם דווקא בשיא העונה הקרה. ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת המדעי "Geophysical Research Letters", גילו כי מדובר בצירוף נדיר של אירועי מזג אוויר קיצוניים.
על פי המחקר, הגורם המרכזי היה סדרה של שישה "נהרות אטמוספריים" – מעין זרמי ענק בשמיים שהובילו מסות אדירות של לחות ואוויר חם יחסית מאזורים צפוניים הישר אל תוך אנטארקטיקה. מדובר באירועי הובלת הלחות החזקים ביותר שנרשמו אי פעם בשיא החורף באזור. במקביל, רוחות עזות גרמו לתופעה המכונה "שאיבת אקמן": הרוח הזיזה את המים הקרים שעל פני השטח, והעלתה ממעמקי האוקיינוס מים חמים וסוערים יותר, אשר יצרו יחד גלי חום תת-ימיים שמנעו ממי הים לקפוא.
החוקרים מזהירים כי לא מדובר באירוע מבודד, אלא בתסמין למגמה רחבה ומדאיגה בהרבה. ארבע השנים האחרונות שברו כולן את השיאים השליליים של כמות הקרח הימי באנטארקטיקה במהלך החורף. רק לאחרונה נרשם מקרה חריג נוסף באזור ים בלינגסהאוזן בצד המערבי של היבשת, שם שטח מים פתוחים בגודלה של צרפת כולה פשוט לא קפא כפי שהיה אמור לקרות.
למרות שקרח ימי צף על פני המים ואינו מעלה ישירות את מפלס פני הים כשהוא נמס, הוא משמש כ"חגורת מגן" קריטית עבור אנטארקטיקה. שכבת הקרח הזו בולמת את מי האוקיינוס החמים מלפגוע ישירות בקרחוני הענק שעל היבשה עצמה, אשר הפשרתם עלולה להביא לעלייה דרמטית ומסוכנת במפלס הימים בעולם. בנוסף, חגורת הקרח חיונית להישרדותה של המערכת האקולוגית בקוטב, המהווה את הבסיס לרשת המזון של אוקיינוסים רבים ברחבי הגלובוס.
