שעות ספורות לאחר ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי לישראל, הופצה ברשת תיאוריית קונספירציה חריגה במיוחד, המבקשת להעניק משמעות אחרת למסלול שעשה המטוס לאחר הדרמה בתא הטייס – ואף לייחס לראש הממשלה בנימין נתניהו מניעים נסתרים במהלך האירוע.
התיאוריה נשענת בחלקה על נתוני הטיסה האמיתיים. על פי נתוני Flightradar24, לאחר האירוע החריג במטוס הופעל בשעה 05:28 UTC קוד 7700, המשמש להכרזה על מצב חירום כללי. דקות לאחר מכן הופעל קוד 7500, המסמן "התערבות בלתי חוקית" במטוס ומזוהה עם אירועי חטיפה. המטוס אף נכנס לזמן קצר למרחב האווירי של ירדן, הסתובב ולבסוף המשיך לכיוון טבוק שבסעודיה.
לפי נמל התעופה בטבוק, בשעה 05:44 UTC התקבלה מהטיסה קריאת מצוקה ובה בקשה לבצע נחיתת חירום במקום. המטוס נחת בטבוק כשעה לאחר מכן.
מכאן מגיעה התיאוריה שמופצת ברשת. כותב הניתוח מצביע על כך שבאותו שלב המטוס היה קרוב משמעותית לירדן ולישראל, ותוהה מדוע, כאשר הקברניט פצוע קשה ומתרחש אירוע חמור בתא הטייס, הוחלט להסתובב ולטוס עד לסעודיה במקום לבצע נחיתת חירום בשדה תעופה קרוב יותר.
לטענתו, התשובה קשורה דווקא לישראל: לאחר שהופעל קוד 7500 ומטוסי קרב ישראליים הוזנקו בעקבות החשש לחטיפה, הבינו לכאורה הגורמים האמירתיים כי ישראל עלולה להשתלט על ניהול האירוע. לטענת כותב הפוסט, זו הסיבה לכך שהמטוס התרחק מהכיוון הישראלי והירדני וחזר לעומק השטח הסעודי.
התיאוריה הולכת צעד נוסף ומרחיק לכת הרבה יותר: לפי הכותב, באמירויות חששו מתרחיש שבו ישראל תיאלץ ליירט את המטוס אם יתברר שהוא חטוף ומהווה סכנה למרחב האזרחי. הוא אף מייחס לנתניהו ניסיון לייצר "אירוע ביטחוני ממדרגה ראשונה מול האמירתים", וטוען כי הפניית המטוס לסעודיה נועדה לסכל זאת.
אלא שכאן חשוב להפריד בין הנתונים לבין המסקנות. נתוני המעקב אכן מאשרים את הפעלת קודי החירום, את הכניסה הקצרה לירדן, את שינוי הכיוון ואת הנחיתה בטבוק. ישראל אכן הזניקה מטוסי קרב בעקבות החשש לאירוע חטיפה.
לעומת זאת, נכון לעכשיו לא פורסמה ראיה לכך שההחלטה לנחות בסעודיה התקבלה במטרה למנוע התערבות ישראלית, ובוודאי שלא פורסמה ראיה לכך שנתניהו ביקש להפיל את המטוס או לייצר עימות עם איחוד האמירויות.
גם עצם הבחירה בטבוק עדיין דורשת בירור. חקירת האירוע בסעודיה נמשכת, ומרכז הבטיחות התחבורתית במדינה הודיע כי הוא אוסף ראיות ובוחן את נסיבות נחיתת החירום.
