שנה חלפה מאז חזרתם של 20 החטופים החיים ששוחררו בעסקה האחרונה, לאחר 738 ימים בהם התמודדו עם בידוד, רעב, התעללות וטרור פסיכולוגי במנהרות חמאס. מאז, כל אחד מהם ניסה למצוא את דרכו בחזרה לחיים. רבים בחרו להפוך את הכאב לשליחות ויצאו למסעות הסברה, חשפו את הזוועות שעברו, סיפרו את סיפורם האישי, כתבו ספרים והעבירו הרצאות. אחרים טיילו בעולם ונהנו מתחושת החופש. שנה אחרי החזרה הביתה, סיפורם הוא ללא ספק סיפור על ניצחון האור על החושך, ועל הבחירה בחיים למרות כל הקושי.
אבינתן אור
אבינתן אור נחטף ממסיבת "הנובה" בשבעה באוקטובר יחד עם בת זוגו דאז שורדת השבי נועה ארגמני. עם תחילת הירי, השניים ניסו לברוח ברכב, אך המחבלים פרצו, הפרידו ביניהם בכוח וגררו אותם לעזה. הסרטון המזעזע של רגעי החטיפה – בו נועה מושיטה יד נואשת אל אבינתן בעודה נלקחת על אופנוע, הפך לאחד מסמלי הטבח.
אור שהה לבדו מיום החטיפה, ועד לשחרור. משלב מסוים ובמשך יותר משנה, אחרי ניסיון בריחה שכשל, נאזק לסורגים בתוך כלוב בגובה כ-1.80 מטר – כאשר גובהו כמעט שני מטרים. אבינתן הורעב ואיבד עד 40% ממשקל גופו. בשנה האחרונה הוציא לאור את הספר "מבעד לאדמה" המתאר כיצד נאחז בדבר שאי אפשר היה לקחת ממנו: הבחירה להמשיך לחשוב, לתכנן, לפעול ולהישאר בחיים. בספר, תיאר כיצד סירב בתוקף למסור לאחרים את האחריות על חייו.
בר קופרשטיין
בר קופרשטיין עבד במסיבת הנובה בתור סגן קב"ט. כשהגיעו המחבלים והתחילו לירות על המבלים, בחר להישאר ולסייע לפצועים. המשפחה גילתה על חטיפתו בשעה 11:00 בבוקר, כשהתפרסם סרטון הזוועה של חמאס. בסרטון, נראה בר אזוק בידיו וברגליו, עם חבל מסביב לצווארו, בתוך חדר חשוך בעזה. בר הצליח להסתיר משוביו לאורך השנתיים את העובדה ששירת כלוחם בנח"ל – וסיפר כי היה חובש באמבולנס.
במהלך השבי, הוחזק עם מקסים הרקין, שגב כלפון, אלקנה בוחבוט, יוסף חיים אוחנה ואוהד בן עמי. כשחזר, סיפר כי אמונתו בבורא עולם התחזקה משמעותית תחת התנאים הקשים. הוא החל להתפלל, לומר "שמע ישראל" ולקיים מצוות ככל יכולתו. בנוסף, יזם מעמד מרגש של הנחת תפילין המונית בכיכר החטופים.
בשנה האחרונה הוציא לאור את ספרו 'לא נשבר' המגולל את סיפורו ומאבקו העיקש להיאחז באמונה דווקא ברגעים הקשים ביותר. בנוסף, חשף מערכת יחסים חדשה עם ליאה, והשניים לאחרונה להתגורר יחד.
אלון אהל
אלון אהל נחטף ממסיבת הנובה, כאשר עם תחילת הירי ויחד עם 26 מבלים נוספים ברחו למיגונית המוות בצומת רעים ומצאו בה מחסה. לאחר שהמחבלים פשטו למבנה, נחטף מדמם ומחוסר הכרה באופן חלקי. לאורך רוב תקופת השבי הוחזק באותה מנהרה עם שורדי השבי אלי-ה כהן, אור לוי ואלי שרעבי איתו יצר מערכת יחסית מיוחדת עליה סיפר שרעבי בספרו 'חטוף'. לאחר שחרורם של השלושה בפעימות, נותר לבדו, עד שהופגש עם גיא גלבוע דלאל.
שרעבי סיפר כי יום שחרורו מהשבי היה קשה מנשוא עבור אלון: "ביום שעזבתי, הוא סירב לעזוב אותי. המחבלים קרעו אותו ממני". לא פעם סיפר אלון כי הנגינה על פסנתר היא חלק מהשיקום שלו. לאורך השנה האחרונה לקח את הכישרון צעד קדימה והופיע על במות. כששוחרר, הגיע לנגן לראשונה על הפסנתר שהמתין לו בכיכר לאורך כל תקופת השבי. בנוסף, ניגן בערב הגאלה השנתי של ידידי מרכז רפואי רבין – בית החולים בו טופל.
בהמשך, פתח מופע שלם לצד מיטב אמני ישראל בהאנגר 11 – שכל הכנסותיו הוקדשו לשיקומו, והופיע על סיפון נושאת המטוסים USS Nimitz בארצות הברית. השיר שליווה אותו לאורך השבי: 'שיר ללא שם' הפך לפסקול המאפיין אותו. בחודשים האחרונים שינה גם סטטוס, וחשף כי הוא נמצא במערכת יחסים חדשה עם גוני דור – חברת ילדות שנלחמה לשחרורו בזמן שהיה בשבי.
איתן מור
איתן מור נחטף ממסיבת הנובה, בה עבד כמאבטח. בניגוד לחטופים אחרים, הקשר עמו נשמר עד שעה מאוחרת יחסית, בסביבות 14:00. יחד עם חברו אליקים ליברמן ז"ל, שהוגדר כחטוף במשך חודשים, פעלו השניים תחת אש ופינו גופות של צעירות מאזור המסיבה, בניסיון למנוע את חילולן בידי מחבלי חמאס. אביו, צביקה, הביע לא פעם את התנגדותו הנחרצת לעסקת שחרור חטופים הכוללת שחרור המוני של מחבלים.
בשנה האחרונה, כפי שסיפר אביו, איתן נחוש לתרום למדינת ישראל מהידע ומההבנה שרכש במהלך שהותו במנהרות ובבידוד. "הוא תורם למדינה מהידע שלו, מההבנה שלו, וממה שרכש שם", סיפר. לדבריו, איתן משקיע בשיפור השפה הערבית ומנהל סדר יום פעיל ואינטנסיבי. לאחרונה הצטרף למאמצי ההסברה הישראלית ברחבי העולם, וסיפר בערבית שוטפת חלק מהזוועות שעבר בשבי. בנוסף, הצטרף למאבק להחזרתה של היימנוט קסאו. לקראת ראש השנה קיבל על עצמו להסיר את הקעקועים על גופו.
מתן אנגרסט
מתן אנגרסט נחטף לרצועת עזה בזמן שנלחם יחד עם חבריו בשריון נגד מחבלי חמאס במוצב נחל עוז. במהלך הלחימה, כוחותינו מצאו סרטון ותמונות שתיעדו את חטיפתו האכזרית, במהלכו נראה מתן מחוסר הכרה, מדמם ופצוע באורח קשה.
אנגרסט שוחרר מהשבי כשהוא סובל מכוויות ביד ובכף היד, וכשהזרת שלו מקופלת. הוא סיפר שעבר עינויים קשים: שוביו היכו אותו עד שאיבד הכרה, הוא קיבל מכות חשמל ובמשך שבועיים נקשר בידיים וברגליים לבלון גז. בשנה האחרונה טס ל'טיול אחרי שבי' בדרום אמריקה עם חבריו ורק לאחרונה זכה ללוות את אחיו הקטן אופיר, שהיה מהבולטים במאבק לשחרורו, ללשכת הגיוס.
אביתר דוד
אביתר דוד נחטף ממסיבת הנובה ביחד עם חבר ילדותו, גיא גלבוע דלאל. בבוקר המתקפה, הספיק לשוחח עם אימו. שעות לאחר מכן, כבר הופצו בערוצי חמאס סרטונים שבהם נראה אביתר כשהוא שכוב על הקרקע, מסונוור מאור פנס ומבוהל. כמוזיקאי מוכשר שניגן על גיטרה אקוסטית וקלאסית, שאף להמשיך לפתח את הקריירה המוזיקלית שלו.
תיעודו המזעזע מהשבי, בו תועד לאורך ימים רזה בצורה קיצונית ואף הוכרח לחפור לעצמו את הקבר – היה חלק מקמפיין הארגון הרצחני חמאס, זעזע את העולם וקיבל תשומת לב תקשורתית בינלאומית. בשנה האחרונה התמודד אביתר עם תהליך שיקום ארוך ומורכב מפוסט-טראומה (PTSD) ופעל למען ההסברה הישראלית כשחשף חלקים מהזוועות שעבר לעולם.
גיא גלבוע-דלאל
גיא גלבוע דלאל נחטף ממסיבת הנובה ביחד עם חבר ילדותו, אביתר דוד. משפחתו ידעה שנחטף לאחר שזיהתה אותו בסרטון שהופץ מעזה בו נראה כפות, מוכה ומבועת מאימה בחדר חשוך. הידיעה שהשניים נמצאים יחד בשבי נתנה למשפחותיהם נחמה מסוימת. לפני שנחטף, תכנן גיא לצאת לטיול הגדול של אחרי הצבא ליפן, ואף החל ללמוד יפנית כהכנה.
בזמן השבי, אביתר וגיא הובאו לטקס שחרור חטופים. בטרור פסיכולוגי אכזרי, השניים נאלצו לצפות בחבריהם משתחררים – בעוד הם נותרו מאחור. חודש לפני ששוחרר ממנהרות החמאס, ארגון הטרור הרצחני פרסם סרטון שתיעד את מצבו הקשה. בשנה האחרונה לקח חלק בהסברה הבינלאומית, סיפר על תנאי השבי הקשים, ההתעללות הנפשית והפיזית, ואף חשף את פגיעות ההתעללות המינית שעבר מצד השובה שלו.
אלקנה בוחבוט
אלקנה בוחבוט נחטף ממסיבת "נובה" ליד קיבוץ רעים בעוטף עזה, בעת שניסה לעזור לפצועים שהיו בשטח. אלקנה הופיע כבר בשעות הראשונות לטבח בסרטון של חמאס כשהוא כבול על רצפת חדר חשוך בעזה. לאורך כל תקופת השבי הוחזק רק במנהרות ולא ראה אור יום. רוב הזמן, היה כבול בשלשלאות. בחודשים האחרונים עבר התעללויות קשות. אשתו רבקה, שבמקביל למאבק להשבתו גידלה את בנם של השניים ראם, פעלה בזירת ההסברה בעיקר בספרדית – והפיצה את סיפורו של אלקנה בכל מקום שיכלה להגיע אליו.
בשנה האחרונה השניים זכו לרגע מרגש במיוחד והביאו לעולם בת נוספת, אחות קטנה לראם הבכור לה קראו מישל. בוחבוט הוציא לאור את ספרו '738 ימים בשבי החמאס' בו תיאר כיצד החזיק בכל יום בתקווה לשוב אל אשתו ובנו. בין היתר שיתף אילו מאבקים פסיכולוגיים התחוללו בינו לבין המחבלים האכזריים: "גם ברגעים האפלים ביותר, העמוקים ביותר מתחת לאדמה, ידעתי שיבוא היום, אם בעוד חודש, שנה, אפילו חמש שנים, בסוף האור ינצח, וקרן האור תצא מעומק האפלה ותאיר את חיינו".
גלי וזיו ברמן
גלי וזיו ברמן, תאומים מכפר עזה, נחטפו בשבעה באוקטובר על ידי מחבלי חמאס במהלך מתקפת הטרור על הקיבוץ. בתיהם נשרפו במהלך הטבח. גלי, שהיה קרוב לביתה של השכנה שורדת השבי אמילי דמארי, יצא אליה לאחר שאמרה לו כי היא "לבד ומפחדת". לאחר מכן נחטפו השניים עם דורון שטיינברכר ועמית סוסנה. זמן קצר לאחר שנחטפו – הופרדו אחד מהשבי במהלכו הוחזקו בתנאים קשים שכללו עינויים, רעב וחוסר בטיפול רפואי.
גלי ניצל רגעים של בדידות כדי לתעד במחברת נסתרת את מחשבותיו, זיכרונותיו – ואף רשימה של דברים שירצה לעשות לאחר השחרור. את הדפים המוכתמים הוא החביא בבגדיו והבריח עמו החוצה ביום השחרור. רגע מרגש במיוחד נרשם כשהתאחדו ביום החזרה מהשבי ומאז, היו בלתי נפרדים.
השניים עשו בשנה האחרונה כמעט הכול ביחד, כתף אל כתף, ותמכו זה בזה בכל צעד. הם ניצלו את הזמן לשיקום, טיילו בעולם ונהנו מתחושת החופש. לפני מספר חודשים זיו חשף זוגיות חדשה עם אדר, ששרדה את טבח הנובה בעצמה. השניים מלווים זה את זו בתהליכי ההחלמה והשיקום.
רום ברסלבסקי
רום ברסלבסקי עבד כמאבטח במסיבת הנובה בשבעה באוקטובר. בזמן שיכול היה להימלט על נפשו, בחר להישאר בשטח, לעזור לכמה שיותר אנשים ואף להסתיר גופות כדי למנוע את חילולן. אות חיים מצולם ראשון הגיע כאשר הג'יהאד האסלאמי פרסם סרטון של רום. אחיו הביע את הזעזוע ברשתות: "לא מזהים אותך. נראה שגדלת בשנים". אות החיים השני שהגיע היה קשה לצפייה באופן קיצוני – ובו נראה רזה ומורעב, כשעצמותיו בולטות מתחת לעורו.
בשנה שחלפה מאז שחרורו, עבר תהליך שיקום, יצא למסעות הסברה והתחזק מבחינה דתית – בתהליך שהחל כבר מהשבי. לדבריו, הלחצים הכבדים שהפעילו עליו שוביו להתאסלם גרמו לו לאחוז בחוזקה בזהותו היהודית, להתפלל, ולהבטיח לעצמו "לחזור או למות כיהודי". לאחרונה אף קיבל על עצמו לשמור נגיעה.
יוסף חיים אוחנה
יוסף חיים אוחנה נחטף ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה בעודו מנסה לסייע לפצועים שנפגעו מירי מחבלי החמאס. במהלך השבי, הסתיר משוביו את שירותו כלוחם ומפקד בחטיבת גבעתי. רגע מרגש במיוחד נרשם כשהתאחד עם אביו שזעק בבכי: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". במהלך השנה האחרונה זכה להגיע לקברו של הרבי מילובביץ' בניו יורק ולהודות על התפילות הרבות שהוקדשו לחזרתו.
איתן הורן
איתן הורן, שהתגורר בכפר סבא, נסע בערב החג של השבעה באוקטובר לבקר את אחיו יאיר בביתו בקיבוץ. עם תחילת האזעקות נכנסו השניים לממ"ד, אך מחבלי חמאס פרצו לבית, ירו בדלת והכריחו אותם לצאת. האחים נחטפו יחד והועברו ברגל לרצועת עזה, שם הוחזקו במנהרות ובמבנים שונים, עד לשחרורו של יאיר במסגרת עסקת חטופים.
לפני חטיפתו עבד איתן בחינוך בלתי פורמלי, שימש שליח של הנוער הציוני בפרו ועבד בפנימיית הדסים. במהלך השבי סבל מזיהומים חמורים, כאבים עזים, מחסור במזון ובמים והיעדר מוחלט של תרופות. במרץ 2025, עם שחרורו של אחיו יאיר, פרסם חמאס סרטון קורע לב שתיעד את רגע הפרידה בין השניים. בשנה שחלפה מאז שחרורו, פעל למען ההסברה הישראלית, סיפר כי הוא מחפש זוגיות והשיק הרצאה בשם "כוחם של אנשים רגילים", בה הוא משתף בסיפורו.
מקסים הרקין
מקסים הרקין מטירת הכרמל מעולם לא אהב מסיבות, אך לבסוף השתכנע להגיע למסיבת הנובה בעקבות חבריו. שבוע קודם לכן הספיק לבקר את אשתו ובתו ברוסיה. אות חיים מצולם וברור ממנו התקבל לראשונה רק חודשים ארוכים לאחר החטיפה. הרקין הגיע למסיבה חודשיים לאחר שסיים את קורס הקצינים. יומיים לאחר המתקפה היה אמור להתגייס לשירות מילואים ולהתחיל את תפקידו כמפקד מחלקה במרכז ההובלה בגדוד 6917.
כשהבין שהגיעו מחבלים למתחם הנובה – נפטר מהטלפון והחוגר כדי שלא יגלו שהוא קצין. לאורך כל תקופת השבי הצליח להסתיר את המידע הזה מחוטפיו. לאחר שחרורו הגיע לבסיס כשהוא לובש מדים, כדי להודות לחיילי ולמפקדי היחידה שלו, ואמר: "בזכותכם אני פה". במהלך השבי אולץ להתאסלם. מאז שחרורו הוציא לאור את הספר "יוצא לאור", המבוסס על סיפור הישרדותו ועל יומן סודי שכתב בשבי, ובו תיעד את הבחירות הבלתי אפשריות, את התושייה שנדרשה ממנו ואת רגעי האור המעטים בתוך האפלה.
עמרי מירן
עמרי מירן נחטף מביתו לעיני אשתו לישי ושתי בנותיו רוני ועלמא, לאחר שהמחבלים השתמשו בתומר ערבה-אליעז הי"ד, שהיה אז רק בן 16, כדי לשכנע את בני המשפחה לצאת מהממ"ד. באופן אכזרי במיוחד, המחבלים שידרו את מעשיהם האכזריים במשך כ-3 שעות, כאשר בסיומן חטפו את עמרי לעיני בני משפחתו בעוד ביתו זעקה: "אני רוצה את אבא שלי".
לאורך תקופת השבי, עמרי סבל מחוסר תזונה, מים ותרופות, זיהומים, כאבים כרוניים ותנאי היגיינה גרועים. כחלק מתעמולה פסיכולוגית, חמאס פרסם סרטונים באפריל 2024 של עמרי עם קית' סיגל. עמרי, מטפל בשיאצו במקצועו, החל בתהליך שיקום אישי ומשפחתי ממושך. בחודשים האחרונים הוא ואשתו לישי השיקו סדרת מפגשים והרצאות משותפות שבהן הם מספרים על החיים שלפני השבי וההתמודדות עם החזרה לחיים והזוגיות. בנוסף, השיק הרצאה על סיפורו בשם "אחד האדם".
שגב כלפון
שגב כלפון הגיע למסיבת הנובה עם חברו, והשניים החלו במסע בריחה שהפך למרוץ הישרדות תחת אש. בעוד חברו הסתתר בשיח, שגב נחטף לנגד עיניו. שעות לאחר מכן פרסם חמאס סרטון שתיעד את רגעי חטיפתו. הוריו מיעטו להתראיין לתקשורת, אך לאחר ששוחחו עם שורד השבי אוהד בן עמי, ששהה עם בנם, שינו את גישתם והצטרפו למאבק. עוד לפני החטיפה התמודד שגב עם פוסט טראומה מתקופת שירותו הצבאי.
בשנה האחרונה התמקד בתהליך השיקום האישי שלו, יצא למסעות הסברה ברחבי העולם ונהנה מתחושת החופש. כחודש לאחר שחרורו המריא לארצות הברית, שם הצטרף לקבוצה של 26 שורדי שבי שנפגשו עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבית הלבן. במהלך השבי תפר שגב כיפות משאריות בד עבורו ועבור חטופים נוספים, בניסיון לשמור על צלם אנוש ועל האמונה.
אריאל ודוד קוניו
האחים דוד ואריאל קוניו נחטפו מקיבוץ ניר עוז, שבו אחד מכל ארבעה תושבים נרצח או נחטף. אריאל, נחטף יחד עם בת זוגו ארבל יהוד, ואילו דוד נחטף עם אשתו שרון ובנותיהם התאומות, אמה ויולי. לאחר 52 ימים בשבי, שוחררו הבנות. ארבל סיפרה באחד הראיונות כי הופרדה מאריאל כשלוש שעות בלבד לאחר החטיפה.
אריאל הוחזק רוב תקופת השבי בנפרד ובתנאי בידוד על ידי הג'יהאד האסלאמי. רק בבוקר שחרורו הועבר לידי חמאס, שם פגש במפתיע את אחיו דוד. בראיונותיו הדגיש כי הוא בוחר שלא לחיות בעבר, אלא להתמקד בשיקום, בעתיד וברצונו להתחתן ולהקים משפחה.
בשנה האחרונה התמקדו בתהליך השיקום הפיזי והנפשי, ובמקביל פעלו למען ההסברה. השניים, המחזיקים באזרחות ארגנטינאית, העניקו ראיון מקיף לרשת TN הארגנטינאית ונפגשו עם נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, בבואנוס איירס. בנוסף, טסו לברלין בפברואר 2026 להקרנת הבכורה של הסרט התיעודי "מכתב לדוד".
נמרוד כהן
נמרוד כהן, ששירת כתותחן בחיל השריון, נחטף ב-7 באוקטובר על ידי מחבלי חמאס, לאחר שהטנק שבו לחם נפגע מטילי נ"ט וממטען חבלה. תיעוד חטיפתו פורסם לציבור על ידי משפחתו, מתוך חומרים שנתפסו על ידי צה"ל במהלך המלחמה. בסרטון, שנמשך כחצי דקה, נראה נמרוד חבול ופניו מפויחות, כשהוא מובל על רגליו בידי מחבלי חמאס לעבר רצועת עזה.
בשנה האחרונה התמקד בתהליך השיקום האישי, ובפברואר 2026 חשף כי הוא נמצא בתהליכים להשתבץ בתפקיד חדש בצבא. בריאיון סיפר כי הוא מרגיש שלא הספיק לבצע שירות משמעותי לפני שנחטף, לאחר ששירת עשרה חודשים בלבד, מתוכם חודשיים בתפקיד מבצעי: "לשבת בבית זה לא מה שאני רוצה לעשות. הריפוי הכי טוב שיש לבן אדם זה להיות פעיל ולעשות שגרה".
מתן צנגאוקר
מתן צנגאוקר ובת זוגו, אילנה גריצ'בסקי, נחטפו מביתם בקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר, לאחר שניסו להסתתר מפני מחבלי חמאס. השניים הועברו לרצועת עזה ברגל, בתנאים קשים, ותועדו בסרטונים שפרסם ארגון הטרור. אילנה שוחררה לאחר 55 ימים, בעוד מתן נותר בשבי, כשהוא סובל מניוון שרירים. לאורך שנתיים הועבר בין מנהרות, מסגדים, אוהלי עקורים ושווקים סואנים, לעיתים לבדו ולעיתים לצד חטופים נוספים.
מתן סבל מבידוד, חושך מתמיד וטראומה – ולאחר יותר משנה בשבי הידרדר מצבו והוא הוגדר 'קריטי'. בשנה האחרונה התמקד בתהליך שיקום פיזי ונפשי לצד אילנה. השניים פתחו בקמפיין מימון המונים במטרה לסייע להם לבנות מחדש את חייהם, ושיתפו בחלומם להקים בית ומשפחה. כשלושה חודשים לאחר שחרורו, בדצמבר 2025, הציע מתן נישואים לאילנה, והשניים התארסו.
