דלג לתוכן הראשי
קיבוץ רעים לאחר טבח השבעה באוקטובר, ארכיון | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
קיבוץ רעים לאחר טבח השבעה באוקטובר, ארכיון | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

שלוש שנים אחרי: המשטרה תפרסם לציבור את תחקרי השבעה באוקטובר

מילן עמר
מילן עמר

כמעט שלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, המשטרה נערכת לפרסום תחקירי הקרבות לציבור • גורמים המעורים בעבודה ושוטרים שהעידו טוענים כי הצבא לא נכח במשך שעות בחלק מהזירות • במשטרה מדגישים: השוטרים ולוחמי מג״ב היו קו ההגנה הראשון


כמעט שלוש שנים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, משטרת ישראל נערכת לשלב הבא – הצגת תחקירי הקרבות לציבור, לאחר שהתחקירים כבר הוצגו בפני הפיקוד הבכיר, הלוחמים שפעלו בזירות השונות והמשפחות השכולות.

קיבץ נחל עוז שבעה באוקטובר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שלוש שנים אחרי שמחת תורה, התחקירים של המשטרה צפויים להביא לציבור בפעם הראשונה את גרסת המשטרה למה שהתרחש בתוך שטח ישראל באותן שעות – מי היה שם, מי נלחם, מי לא הגיע, כיצד התקבלו ההחלטות, ואיך המשטרה מתכוונת להשתנות בעקבות אותו יום.

במשטרה אומרים כי העבודה על התחקירים נעשתה במשך תקופה ממושכת ובאופן יסודי, וכי המטרה אינה רק לשחזר את רגעי הלחימה – אלא להבין לעומק מה קרה, כיצד התקבלו ההחלטות, היכן פעלה המשטרה נכון והיכן נדרשים שינויים.

מסיבת הנובה ברעים לאחר הטבח השבעה באוקטובר | צילום: אריה לייב אברהמס, פלאש 90

במסגרת התחקירים נבחנים קרבות רבים שבהם פעלו שוטרים ולוחמי מג"ב, ובהם שדרות, אופקים, בארי ואזור מסיבת הנובה. בסך הכול נפלו ב-7 באוקטובר 58 שוטרים ולוחמים.

הערב אנחנו מפרסמים כי לצד מסקנות התחקירים המשטרתיים – אבל לצד ההיערכות לחשיפת התחקירים, במשטרה נשמעת ביקורת חריפה על התפקוד הצבאי באותו בוקר.

צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

לפי גורמים המעורים בעבודת התחקיר ושוטרים שלחמו בזירות והעידו בתחקירים, ככל שמעמיקים בציר הזמן ובאירועים שהתרחשו בשטח, עולה תמונה קשה מאוד מבחינת המענה הצבאי: במשך שעות ארוכות, לטענת גורמים במשטרה, כוחות צה"ל לא היו נוכחים בחלק ניכר מהזירות שבהן התנהלו קרבות קשים בתוך שטח ישראל.

במשטרה טוענים כי הצבא לא היה ערוך לתרחיש של חדירה רחבת היקף ופתיחת זירות לחימה רבות במקביל בתוך שטח ישראל, וכי חלק מהזירות כלל לא היו מוכרות לצה"ל בזמן אמת.

חדר ילדים בניר עוז לאחר טבח השבעה באוקטובר | צילום: אריק מרמור, פלאש 90

עוד טענו שוטרים שלחמו בזירות ובעלי ניסיון כלוחמים בצבא – שהמחבלים הגיעו מוכנים ומיומנים ממש כמו צבא של ממש, ובתחקירים העידו כי ניכר שהמחבלים התאמנו שנים לטבח, עובדה שלא ברור כיצד נעלמה מעיני הדרג הביטחוני.

והמסר המרכזי שהמשטרה מבקשת להדגיש הוא שגם בתוך הכשל הלאומי העצום, היה גורם ביטחוני אחד שהיה בשטח ונלחם מהרגעים הראשונים: משטרת ישראל.

הריסות בקיבוץ ניר עוז לאחר טבח שבעה באוקטובר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

השוטרים היו הראשונים להגיע לזירות, ניהלו קרבות מול המחבלים, חתרו למגע ופעלו במשך שעות בתנאים קשים במיוחד. המשטרה עצמה הדגישה כי בכל אחד מהתחקירים עלתה באופן ברור גבורתם של השוטרים והלוחמים, שלדבריה היו "קו ההגנה הראשון" וחרפו את נפשם כדי להציל חיים.

לצד זאת, המשטרה מודעת לכך שהתחקירים אינם מתקבלים ללא ביקורת. חלק מהמשפחות השכולות העלו טענות ושאלות ביחס לממצאים ולדרך שבה נותחו האירועים. לכן במשטרה מבקשים להציג את התמונה המלאה – גם את ההצלחות וגם את הכשלים – ולהשתמש בהם לצורך שינוי והפקת לקחים.

מסיבת הנובה ברעים לאחר הטבח השבעה באוקטובר | צילום: אריה לייב אברהמס, פלאש 90

על פי הקו שנקבע בתהליך התחקור, התחקירים אינם אמורים להפוך להליך של מסקנות אישיות, אלא להתמקד בתפקוד המבצעי ובהפקת לקחים מערכתית.
וזה אולי המסר המרכזי של התחקירים שצפויים להיחשף: שלוש שנים אחרי, המשטרה מבקשת לפתוח את מה שקרה באותו בוקר – לא רק כדי לספר כיצד נכשלה המערכת, אלא גם כיצד שוטרים ולוחמי מג"ב הפכו בפועל לקו הראשון שהגן על תושבי הדרום.

משטרת ישראל כבר הודיעה כי לאחר הצגת התחקירים למשפחות וללוחמים, היא משלימה את התחקירים הרוחביים של כלל האגפים והמחוזות, ולאחר מכן תפעל ליישום המסקנות, לחיזוק הכשירות המבצעית ולשיפור הממשקים עם גופי הביטחון האחרים.