התפתחות דרמטית בזירה הפלשתינית: ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הגיעו להסכמות על הקמת קואליציית בחירות משותפת יחד עם בכיר פתח הגולה מוחמד דחלאן, כך אישרו בכירים פלשתינים לסוכנות הידיעות AP.
הברית הבלתי שגרתית נועדה להציב "רשימה לאומית מאוחדת" של דמויות עצמאיות ואנשי מקצוע לקראת הבחירות הכלליות לפרלמנט הפלשתיני שקבע הנשיא מחמוד עבאס ל-28 בנובמבר הקרוב – בחירות ראשונות מסוגן מזה כ־20 שנה, אם אכן יתקיימו. המהלך נועד לערער את ההגמוניה הממושכת של תנועת פתח בהנהגת אבו מאזן ברשות הפלשתינית, על רקע תסכול גובר בציבור מכישלון שלטונו.
סגן מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי, מוחמד אל-הינדי, אישר את הקמת הברית בריאיון מיוחד לסוכנות AP באיסטנבול. לדבריו, הרשימה המשותפת עשויה להתבסס על אישים עצמאיים ולאו דווקא על חברי ארגונים רשמיים, כאשר הג'יהאד האסלאמי – שבאופן היסטורי החרים את בחירות הרשות – יימנע מהצגת מועמדים ישירים אך יתמוך ברשימה המוסכמת. דימיטרי דיליאני, דובר "זרם הרפורמה הדמוקרטי" של דחלאן, אישר אף הוא כי מתגבשת רשימה החורגת ממחלוקות העבר וטען כי הרשות הפלשתינית תחת הנהגת אבו מאזן "כשלה מול עזה ומול העם הפלשתיני בכל מקום".
החיבור בין הצדדים נחשב למפתיע במיוחד: דחלאן, מי שהיה בעבר ראש מנגנון הביטחון המסכל של פתח בעזה, גורש מהרצועה בידי חמאס במהלך ההפיכה ב־2007 ובהמשך הוגלה מהגדה המערבית ב־2010 בעקבות סכסוך אישי מר עם אבו מאזן. מאז הפך דחלאן ליועץ קרוב של הנהגת איחוד האמירויות – המדינה שהובילה את הסכמי אברהם – וטיפח קשרים ענפים מול גורמים ישראליים ואמריקניים. למרות התהום האידיאולוגית, המגעים בין הצדדים הבשילו באוגוסט האחרון בפגישה שנערכה בקהיר בין דחלאן לבין בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה, במטרה להביא לקץ "המונופול על קבלת ההחלטות הלאומית".
בריאיון ל-AP התייחס אל-הינדי גם לאירועי 7 באוקטובר 2023 והודה כי חמאס מידר את ארגונו לחלוטין מתוכניות המתקפה. לדבריו, אנשי הג'יהאד היו ערים עד מאוחר בלילה שלפני בעקבות ציון יום השנה להקמת הארגון: "בבוקר הופתענו מהדיווחים בתקשורת על מה שקרה, אך כתנועת התנגדות מיהרנו להשתתף בעימותים הללו". אל-הינדי הודה כי בקרב הפלשתינים בעזה החלו להישמע קולות ביקורת ותהיות "מה המיטה ההתנגדות על העם הפלשתיני?", אך טען כי המתקפה נועדה למנוע את דחיקת הנושא הפלשתיני לשוליים בצל הסכמי הנורמליזציה באזור.
עוד התייחס אל-הינדי לנסיגת איראן מהמעורבות הישירה, והודה כי המשטר בטהרן עסוק כעת במלחמתו מול ארה"ב ובמצור הכלכלי שהוטל עליו, אך טען כי ארגונו ימשיך לפעול גם ללא סיוע איראני. בנוגע למתווה הפסקת האש האמריקני ברצועת עזה, הכולל את פירוק הארגונים מנשקם ונסיגה ישראלית, טען: "כאשר התחייבויות ישראל בשלב הראשון יושגו, נעבור לדבר על השלב השני, הכולל את סוגיית הנשק".
הזירה הפוליטית הפלשתינית מצויה בשיתוק ממושך מזה שני עשורים: הבחירות הכלליות האחרונות לפרלמנט נערכו בינואר 2006, שבהן ניצח חמאס. התוצאות הובילו לחרם בינלאומי, לקרבות עקובים מדם בין פתח לחמאס ולהשתלטות חמאס על רצועת עזה ב-2007. מאז מועד סיום כהונתו הרשמי ב-2009, נאחז אבו מאזן בן ה-90 בנשיאות הרשות הפלשתינית ודוחה שוב ושוב את הבחירות בטענות שונות – הפעם האחרונה הייתה ב־2021, כאשר סקרים חזו תבוסה מוחצת לרשימתו.
ההכרזה על בחירות ב-28 בנובמבר נתפסת בספקנות רבה בציבור הפלשתיני, שרואה בהנהגת הרשות גוף מושחת, אוטוקרטי ומנותק. בעוד חמאס ספג מכות קשות בלחימה אך שומר על שליטה בחלקים מהרצועה, החיבור עם משאביו הפוליטיים והכלכליים של דחלאן באיחוד האמירויות נועד לייצר חזית עוצמתית שתוכל לדחוק את אבו מאזן ולעצב את היום שאחרי במערכת הפלשתינית כולה.
