הידרדרות ביחסים שבין לונדון לירושלים: ממשלת בריטניה הובילה במהלך חודש ספטמבר 2026 שורת מהלכים מדיניים וכלכליים חריפים במיוחד נגד מדיניות ישראל ביהודה ושומרון, והכריזה לראשונה כי עמדתה הרשמית רואה בהמשך "הכיבוש" בשטחים הפלשתיניים מהלך בלתי חוקי. לונדון הציגה שורת סנקציות ומגבלות סחר חדשות שנועדו להפעיל לחץ ישיר על מפעל ההתנחלויות, ובדיון במועצת הביטחון של האו"ם אף הבהירה כי היא פועלת יחד עם מדינות מערביות נוספות להחרפת הצעדים מול ישראל.
בנאומו המכונן בפרלמנט הבריטי שרטט שר החוץ, אד מיליבנד, את התפנית החדה ביחסה של לונדון לירושלים, והבהיר כי בריטניה עוברת משלב של הצהרות ומילים לשלב של מעשים וסנקציות בשטח. הדגיש מיליבנד, תוך שהוא מסמן קו שבר היסטורי. שר החוץ הבהיר כי בריטניה לא תעמוד עוד מנגד מול הרחבת ההתנחלויות וקביעת מעמד השליטה בשטחים כבלתי חוקי, והוסיף: "המחלוקת שלנו אינה עם העם בישראל, שעמו לבריטניה קשרים בלתי ניתנים לערעור. המחלוקת שלנו היא עם התנהלות ממשלתו".
שר החוץ הבריטי מסמן יעד: חסימת כסף וסחורות להתיישבות ביו"ש
במסגרת זו הודיע שר החוץ על שינוי משפטי יסודי בעמדת לונדון: בעוד שבעבר הוגדרו רק ההתנחלויות כבלתי חוקיות, כעת קבעה הממשלה כי עצם ה"כיבוש" אינו חוקי, בהתבסס על חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק ועל רקע העמקת האחיזה הישראלית בשטח.
במישור המעשי, לונדון מקדמת חקיקה ממשלתית שצפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים, ותכלול איסור גורף על יבוא מוצרים שמקורם בהתנחלויות לשטחי בריטניה, איסור על שיווק ופרסום של קרקעות ונכסים הנמצאים מעבר לקו הירוק, והטלת סנקציות כלכליות על חברות ואישים המממנים או מרוויחים מהרחבת הבנייה. לצד זאת הוטלו סנקציות מיידיות נגד חמישה בני אדם שלטענת בריטניה היו מעורבים בהסתה ובאלימות, צעד שהעלה את מספר הישראלים הנתונים תחת סנקציות בריטיות ל-38.
"החברות" של ישראל שתקעו לה סכין בגב מעל בימת האו"ם
החרפת הקו באה לידי ביטוי גם בתחום הביטחוני, כאשר משרד החוץ הבריטי הודיע על סירוב למתן רישיונות יצוא חדשים לציוד ולנשק שלטענתו תורם "באופן מהותי לכיבוש" – מגבלה שתישאר בתוקף כל עוד נמשכת המציאות הנוכחית בשטח. במקביל, בריטניה סימנה כקו אדום את קידום תוכנית הבנייה ב-E1, בטענה כי פיתוח השטח יבתר את הרצף הפלשתיני ויחסל את הסיכוי למדינה עתידית, והזהירה באו"ם כי הפרויקט מתקרב ל"נקודת אל-חזור".
ממשלת בריטניה ממשיכה להדק את הפיקוח על הייצוא הביטחוני לישראל, תוך שהיא מציגה מנגנון סינון מחמיר וחסר תקדים: בלונדון מבהירים כי כלל רישיונות הייצוא נתונים לבחינה מתמדת ומאושרים אך ורק אם הם עומדים ב"קריטריונים לרישוי ייצוא אסטרטגי". השר הבריטי לענייני המזרח התיכון, סטיבן דאוטי, הבהיר כי הצעדים שעליהם הכריזה ממשלת הלייבור ב-8 בספטמבר – ובראשם הגדרת השליטה ביהודה ושומרון כבלתי חוקית והטלת סנקציות – החריפו באופן ניכר את המגבלות והציבו רף נוקשה במיוחד בפני התעשיות הביטחוניות.
לדברי דאוטי, המדיניות החדשה יצרה למעשה מנגנון בלימה כפול בכל הנוגע לאישורי נשק לישראל: "עד כה השעינו או דחינו למעלה מ־80 רישיונות. המשמעות של ההחלטות שקיבלנו היא שקיימת כעת, הלכה למעשה, 'נעילה כפולה' בכל הנוגע לייצוא נשק". השר הסביר כי כל בקשה נדרשת כעת לעבור שני מבחנים נפרדים – הראשון נוגע לחשש מהפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, והשני בוחן האם הציוד עלול לתרום למציאות שאותה מגדירה בריטניה כ"אי־חוקיותו של הכיבוש". דאוטי הגדיר את המהלך כ"צעד משמעותי ביותר קדימה", המשקף את הקו התקיף והבלתי מתפשר שמובילה לונדון מול ישראל.
המהלכים הללו מתואמים עם מדינות נוספות כגון צרפת וקנדה, שהתחייבו לקדם צעדים לאומיים דומים נגד סחר עם ההתנחלויות. מנגד, מיליבנד שלל תמיכה בתנועת ה-BDS והבהיר כי בריטניה מחויבת לביטחון ישראל מול איומים אזוריים ובראשם איראן, ומעוניינת להמשיך בסחר הרגיל בתוך גבולות הקו הירוק.
