בתום מלחמת העולם השנייה, כששורדי השואה המעטים מהולנד שבו לבתיהם, חיכתה להם מציאות קשה במיוחד. חלקם נדרשו לשלם חשבונות גז ומיסים שלא שולמו בזמן שהיו במחנות מעצר, ריכוז והשמדה. גם כאשר החובות נוצרו לאחר שהולנדים מקומיים נכנסו לבתיהם בתקופת היעדרם, הרשויות התעקשו על התשלום.
הסיפור הזה הוא רק חלק מהרקע ליחס המורכב כלפי יהודים וישראל בהולנד. לצד ציבור מקומי שתומך בישראל ובקהילה היהודית, בשבועות האחרונים בלטו שוב שורת מהלכים והתבטאויות נגד ישראל מצד הממשלה והממסד.
אחד המהלכים הבולטים הוא איסור הסחר עם יהודה ושומרון. ד"ר אליהו ספיר מאוניברסיטת מאסטריכט הסביר כי מבחינת ההולנדים מדובר גם במסר לישראל, אך לדבריו, "הביורוקרטיה ההולנדית תקשה מאוד על האכיפה של החוק הזה".
לפי שורת דיווחים מנמל התעופה סכיפהול שבאמסטרדם, נערכו בטיסות מסוימות בדיקות בתיקים ובמזוודות של נוסעים שהגיעו מישראל, במטרה לבדוק האם הוכנסו למדינה מוצרים שמקורם ביהודה ושומרון. עבירה על החוק עלולה להוביל לעונש מאסר ממושך.
בזמן שמוצרים מיהודה ושומרון עומדים תחת מגבלות, התעוררה בהולנד סערה סביב סטודנט ממוצא עזתי בשם חוסיין עיסא, שקיבל מלגת לימודים באוניברסיטה מקומית. בתיעודים שהופצו ברשתות החברתיות נראה עיסא מגיב לסרטונים של פעילי חמאס ואומר: "7 באוקטובר… אני הייתי שם". מאז הוא הושעה, אך עצם קבלתו ללימודים עוררה ביקורת.
ד"ר ספיר קושר את המקרים להתמודדות רחבה יותר של הקהילה היהודית בהולנד בשנים האחרונות. לדבריו, "הגל הזה התחיל מיד אחרי 7 באוקטובר. ראינו הפגנות שנאה, ומוסדות אקדמיים שהעלו לנתק קשרים עם ישראל". עוד הוסיף כי "התהליך הזה הגיע למקום שבו תומכי חמאס מצאו את דרכם למוסדות אקדמיים בהולנד".
ממשלת המיעוט בהולנד בראשות יטן נשענת בין היתר על שיתוף פעולה בין גורמים שמבקשים למנוע מהימין ההולנדי בראשות חירט וילדרס לשוב לשלטון. בימין ההולנדי מתחו ביקורת על שורת המקרים, ובמקביל התקיימה בשבועות האחרונים גם הפגנת תמיכה גדולה בישראל בכיכר דאם שבאמסטרדם.
כך מתקבלת בהולנד תמונה מורכבת: מצד אחד צעדים ממשלתיים נגד ההתיישבות והתבטאויות חריפות כלפי ישראל, ומצד שני ציבור מקומי שממשיך להביע תמיכה בישראל ובקהילה היהודית.
