משבר דיפלומטי חסר תקדים פרץ בין דרום קוריאה לאוקראינה סביב מבצע חשאי להעברת שני שבויי מלחמה צפון-קוריאנים: לשכת הנשיא בסיאול דרשה מאוקראינה לספק הסברים רשמיים ולהתנצל, לאחר שהנשיא וולודימיר זלנסקי חשף בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם את העברתם של השניים לדרום קוריאה – בניגוד גמור להסכמות על סודיות מוחלטת. הזעם בסיאול גבר במיוחד לאחר שבקייב הכחישו כי סוכם מראש על אי־חשיפת המהלך, מה שהוביל את דרום קוריאה להאשים את ממשלת אוקראינה בהצהרה כוזבת ובפגיעה באמון בין שתי המדינות.
לפי הגרסה שמציגה סיאול, המגעים להעברת שני השבויים התנהלו בחשאיות מלאה דרך כמה ערוצים דיפלומטיים, כאשר אוקראינה עצמה הייתה זו שדרשה לשמור על המהלך בסוד. החשש בקייב היה שחשיפת ההעברה תעורר ביקורת ציבורית פנימית נוקבת, על כך שהצבא האוקראיני מוותר על קלפי מיקוח יקרי ערך בעסקאות עתידיות לשחרור שבויים אוקראינים מידי רוסיה. בדרום קוריאה הסכימו לשמור על שתיקה מוחלטת, בעיקר משיקולים הומניטריים וביטחוניים – ובראשם הצורך להגן על חיי השניים ועל בני משפחותיהם שנותרו חשופים לנקמת המשטר בצפון קוריאה.
אולם, בנאומו בשבוע שעבר בעצרת האו"ם, בחר זלנסקי להכריז בפומבי כי שני החיילים הועברו לסיאול לאחר שנשבו בקרבות. סונג גי-הונג, המזכיר הנשיאותי הבכיר לענייני תקשורת בדרום קוריאה, תקף בחריפות את המהלך: "המשרד הנשיאותי מביע צער עמוק על החשיפה החד-צדדית ועל ההודעה הכוזבת שלפיה לא היה הסכם סודיות. אנו בוחנים צעדים נוספים". גם נשיא דרום קוריאה, לי ג'ה-מיונג, הביע מורת רוח גלויה: "היה נכון מכל בחינה שלא לחשוף את ההעברה. אינני יודע מה הוביל את הצד האוקראיני לפעול כך בניגוד לסיכומים, אך הדבר מצער מאוד".
שני החיילים המדוברים עומדים במוקד עניין בינלאומי מאז ינואר 2025, אז נשבו באזור קורסק ברוסיה והיו לחיילים הראשונים מצבאו של קים ג'ונג און שנתפסו בחיים מאז שנשלחו כוחות צפון־קוריאניים לסייע למאמץ המלחמתי של מוסקבה. לפי חבר אופוזיציה בפרלמנט בסיאול, המהלך להעברתם יצא לפועל לאחר שהשניים עצמם ביקשו להגיע לדרום קוריאה. בשל הסיכון העצום לגורל משפחותיהם תחת הרודנות של פיונגיאנג, סיאול נמנעה עד כה מלאשר את הגעתם.
העימות הפומבי מציב את סיאול בנקודה רגישה במיוחד. מצד אחד, ממשלת דרום קוריאה מנסה לפתוח ערוצי הדברות מול צפון קוריאה, ברקע כוונתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לחדש את המגעים מול פיונגיאנג. מצד שני, הברית הצבאית ההדוקה שנרקמה בין קים ג'ונג און לוולדימיר פוטין קשרה ישירות בין המלחמה באירופה לביטחון בחצי האי הקוריאני. כעת, פרשת השבויים מייצרת מוקד חיכוך חדש ולא צפוי – הפעם בין אוקראינה הנלחמת על חייה לבין אחת מבעלות הברית החשובות שתמכו בה באסיה.
