חודש לפני הבחירות, חמשת ראשי גוש השמאל התכנסו הערב (שבת) בביתו של יאיר לפיד בתל אביב בניסיון להציג תמונה של אחדות. לפיד, בנט, איזנקוט, ליברמן וגולן פרסמו מסמך עקרונות משותף והתחייבו בין היתר להפסיק את המתקפות ההדדיות ולפעול יחד להגדלת הגוש. אלא שמאחורי התמונה המשותפת נותרו כמעט כל השאלות הגדולות פתוחות.
הסעיף הבולט ביותר במסמך הוא דווקא זה שממחיש עד כמה השבוע האחרון היה קשה עבורם: חמשת ראשי המפלגות התחייבו כי מעתה לא יתקפו זה את זה. אחרי ימים של עימותים סביב קמפיין "המפלגה הגדולה" של גדי איזנקוט והוויכוח על הדרך הנכונה לנהל את הבחירות, הם נאלצו לקבוע ביניהם כלל בסיסי – מפסיקים לירות בתוך הנגמ"ש.
אבל את המחלוקת הגדולה באמת הם לא פתרו. ראשי הגוש החליטו שלא להכריע כעת מי יהיה המועמד שלהם לראשות הממשלה, ולהשאיר את ההחלטה לאחר הבחירות. המשמעות הפוליטית ברורה: הם מבקשים מהמצביעים לתת להם את הכוח להחליף את השלטון, עוד לפני שהסכימו ביניהם מי אמור לעמוד בראשו.
במקום הכרעה בסוגיה הזאת, הוקמו קבוצות עבודה משותפות שיעסקו בין היתר בהגדלת שיעור ההצבעה, בגיבוש קווי יסוד ובתיאום הפעילות והמסרים. אלה צעדים שיכולים לסייע לקמפיין, אבל הם אינם מעלימים את המחלוקות הפוליטיות שהביאו את החמישה מלכתחילה לפגישה הזאת.
ויש גם את התמונה עצמה. במשך מערכת הבחירות ליברמן מבקש לבדל את עצמו מהשמאל ולפנות למצביעי ימין וליכוד מאוכזבים. הערב הוא ישב באותו סלון, חתם על אותו מסמך והצטלם לצד יו"ר "הדמוקרטים" יאיר גולן. מבחינת הליכוד, זו תמונה שתשרת היטב את הטענה שלפיה למרות ההבדלים במסרים לקהלים השונים, בסופו של דבר מדובר בגוש פוליטי אחד.
מי שלא היה בתמונה הוא מנסור עבאס. יו"ר רע"מ לא הוזמן למפגש ולא חתם על מסמך העקרונות. גם שאלת היחסים עם המפלגות הערביות נותרה מחוץ למסמך שפורסם. זו אינה שאלה שולית: היא נוגעת ישירות ליכולת של הגוש להרכיב רוב לאחר הבחירות, ובתוך הגוש עצמו קיימות עמדות שונות מאוד בנוגע לשותפות או להסתמכות עליהן.
לכן האירוע הערב סיפק אמנם תמונה משותפת ומסמך משותף, אבל פחות תשובות. חמשת ראשי המפלגות הצליחו להסכים שלא לתקוף זה את זה, הם עדיין לא הכריעו מי יוביל אותם, עם מי יקימו ממשלה ואיך ייראה הרוב שעליו היא תישען.
זו אולי התמונה המדויקת ביותר של גוש השינוי חודש לפני הבחירות: חמישה מנהיגים סביב שולחן אחד, הרבה רצון להציג אחדות — והרבה שאלות שמחכות ליום שאחרי הקלפי.
