האו"ם ממשיך בקו נגד ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון: משרד הנציב העליון לזכויות אדם הרחיב את "הרשימה השחורה" של חברות המקיימות פעילות הקשורה להתיישבות, והכניס אליה עשרות חברות נוספות. בישראל לא נשארו חייבים – ומשרד החוץ יצא במתקפה חריפה נגד המנגנון ונגד הנציב וולקר טורק.
61 חברות נוספו בעדכון החדש לרשימה, שנוצרה בעקבות החלטה של מועצת זכויות האדם של האו"ם. המאגר נועד לסמן חברות שלטענת האו"ם מקיימות פעילות עסקית הקשורה להתיישבות הישראלית. מדובר במנגנון חריג המתמקד באופן ייעודי בפעילות עסקית בהקשר הישראלי־פלשתיני.
בירושלים דוחים לחלוטין את עצם הלגיטימיות של המהלך. "זהו מנגנון פוליטי מושחת, שנולד במועצה לזכויות האדם, גוף פגום מיסודו, בעל רוב אוטומטי נגד ישראל", תקפו במשרד החוץ. לדבריהם, הרשימה "הוקמה אך ורק כדי לפגוע בישראל ואין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם".
במשרד החוץ מדגישים כי מבחינת ישראל אין מדובר בכלי לגיטימי להגנה על זכויות אדם, אלא במנגנון פוליטי המופנה נגד המדינה ונגד הפעילות הישראלית ביהודה ושומרון. "אנו דוחים על הסף את 'הרשימה השחורה' ואת כל ההנחות העומדות בבסיסה", נמסר.
המתקפה הישראלית לא נעצרה במנגנון עצמו. במשרד החוץ הפנו אצבע ישירות לעבר נציב זכויות האדם של האו"ם, וולקר טורק, והאשימו אותו בהובלת מדיניות של חרמות נגד ישראל: "הנציב לזכויות אדם, וולקר טורק, הפך לנציב החרמות נגד ישראל".
בירושלים אף קראו לטורק לסיים את תפקידו: "בשנות כהונתו פעל להקמת מנגנונים בזבזניים שכל מטרתם רדיפה אחר מדינת ישראל. טוב יהיה אם האיש שהוביל את המוסד עליו הוא אמון לפשיטת רגל מוסרית ופיננסית ילך הביתה".
מנגד, משרד החוץ הציב מול טענות האו"ם את התרומה של העסקים הישראליים ביהודה ושומרון לכלכלה המקומית. לפי המשרד, הפעילות העסקית הישראלית באזור מספקת מקומות עבודה לפלשתינים ומהווה דווקא "גשר בין הקהילות באזור ודוגמא לחיים משותפים".
"הרשימה השחורה" אינה מטילה כשלעצמה סנקציות על החברות המופיעות בה, אך עצם הכללתן במאגר של האו"ם עלולה לשמש ארגונים, משקיעים וגורמים המבקשים להפעיל לחץ כלכלי על חברות בשל פעילותן ביהודה ושומרון.
משרד החוץ הבהיר כי המאבק הישראלי במהלך לא מסתכם בגינוי. לדבריו, המשרד פועל במספר מישורים נגד מה שהוא מגדיר כ"מדיניות האנטי־ישראלית המובהקת באו"ם", ובכלל זאת נגד המשך קיומה של "הרשימה השחורה".
