המקובל הרב דוד בצרי הלך לעולמו בגיל 85 לאחר שהתמוטט הבוקר (שישי) ברחוב הרב לנדא בבני ברק ונזקק לפעולות החייאה. צוותי ההצלה שהוזעקו למקום פעלו להשבת הדופק, ולאחר שחזר הוא פונה כשהוא מורדם ומונשם לבית החולים שיבא תל השומר. למרות המאמצים, מצבו הידרדר והרופאים נאלצו לקבוע את מותו.
הרב דוד בצרי היה מבכירי המקובלים בישראל ועמד בראש ישיבת המקובלים "השלום" בירושלים. הוא היה נין ה"בן איש חי" ורבי יהודה פתיה זצוק"ל. בנו, המקובל הרב יצחק בצרי, פנה הבוקר לציבור בבקשה להתפלל לרפואת אביו.
הוא נולד בירושלים, גדל בעיר והתחנך בישיבת "פורת יוסף", שבה למד אצל גדולי התורה הספרדים. כבר בצעירותו נקשר לתורת הקבלה בהדרכת דודו, המקובל הרב סלמאן מוצפי זצ"ל, והקדיש את חייו ללימוד תורת האר"י והרש"ש, רבי שלום שרעבי, ובפרט לתורת הכוונות בתפילה.
בהמשך הקים בירושלים את ישיבת המקובלים "השלום", שהפכה למרכז ללימוד כתבי הרש"ש ותורת הנסתר. בישיבה עסקו גם בהוצאת ספרים קבליים ובהכשרת תלמידי חכמים שהמשיכו את דרכו ואת מסורת המקובלים. הרב בצרי היה מזוהה במיוחד עם מסורת תפילת המקובלים על פי שיטת הרש"ש. תפילות בישיבתו נמשכו לעיתים שעות ארוכות וכללו כוונות מיוחדות, כחלק מהמסורת הקבלית שאותה שימר והעביר לתלמידיו.
לאורך השנים הפך הרב בצרי לכתובת עבור רבים שביקשו עצה, ברכה וסיוע בעניינים אישיים ורוחניים. הוא הוביל מעמדי תפילה ופדיון נפש בתקופות של משברים לאומיים, בהם מלחמות, פיגועים, בצורת ומגפות, ובין היתר השתתף בטיסות תפילה ובמעמדי תקיעת שופרות.
דמותו הייתה מוכרת גם מעבר לעולם בתי המדרש. בישיבתו נערכו לאורך השנים תיקוני נפש וטקסים של הוצאת דיבוק, שזכו לחשיפה ציבורית ותקשורתית והביאו את עולם הקבלה אל קדמת השיח.
לצד פעילותו הציבורית והתורנית, הרב בצרי עסק בכתיבה ובהוצאה לאור של חיבורים קבליים, בהם מהדורות של סידורי הרש"ש, ספרי תיקונים ותפילות וביאורים לכתבי האר"י ולספרי מוסר המבוססים על מסורת יהדות המזרח.
במשך עשרות שנים פעל הרב בצרי להפצת תורת הנסתר ולהעמדת תלמידים בישיבת "השלום". דמותו חיברה בין מסורת המקובלים של יהדות בבל וירושלים לבין הציבור הרחב, והוא נחשב לאחת הדמויות הבולטות בעולם הקבלה בישראל.
