האם בדיקת עיניים שגרתית תוכל בקרוב לחשוף את מצבו הבריאותי האמיתי של הגוף? בעוד שהגיל בתעודת הזהות מתקדם בקצב קבוע, הגיל הביולוגי – המודד את קצב השחיקה בפועל של האיברים ומערכות הגוף – עשוי לספר סיפור שונה לחלוטין. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "GeroScience" על ידי חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של סיאול, מציג פריצת דרך שעשויה לשנות את התחום: שימוש במודל בינה מלאכותית המסוגל להעריך במדויק את גילו הביולוגי של האדם באמצעות סריקה מהירה ולא פולשנית של קרקעית העין בלבד.
הרעיון שעומד מאחורי הפיתוח מתבסס על כך שהרשתית בעין מחוברת ישירות למערכת כלי הדם, ללב ולמוח, ולכן היא יכולה לשמש מעין חלון ראווה למצבו הבריאותי הכולל של האדם. הטכנולוגיה, המכונה RAG – פער גיל הרשתית, משתמשת במאגרי תמונות ענקיים כדי לנתח את מצב העין ולהשוות בין הגיל שבו הגוף נראה לבין הגיל האמיתי בתעודת הזהות.
במחקר הנוכחי שדרגו החוקרים את המערכת והזינו לתוכה מעל 29,000 סריקות עיניים, תוך שילוב ייחודי של עיניים בריאות לצד עיניים של אנשים המתמודדים עם מחלות שונות, דבר שאיפשר למודל לחזות את גיל הנבדקים בדיוק גבוה ועם סטיית תקן של כשנתיים וחצי בלבד.
התוצאות חשפו קשר ישיר ומדאיג בין אורח החיים לבין הזדקנות מואצת של מערכות הגוף השונות. כך למשל, מחלת הסוכרת הקפיצה את הגיל הביולוגי של הרשתית ב-2.52 שנים מעל הגיל האמיתי של הנבדק. גם לעישון נרשמה השפעה הרסנית וברורה: בקרב מעשנים בהווה נרשמה הזדקנות מואצת של חצי שנה, ואפילו אצל מעשנים לשעבר נותרה תוספת שחיקה של כמעט חצי שנה.
בנוסף, מחלות עיניים נקשרו אף הן להזדקנות מוגברת – ניוון מקולרי הוסיף 0.6 שנים לגיל הביולוגי, ואילו קטרקט נקשר לתוספת שחיקה של 1.86 שנים, אם כי החוקרים מציינים שחלק מתוספת זו עשוי לנבוע מהעכירות שהקטרקט יוצר בעדשה ובתמונה עצמה.
החוקרים מדגישים כי זיהוי מוקדם של פער בין הגיל האמיתי לגיל הביולוגי יכול בעתיד לסייע לרופאים לאתר מחלות סמויות ולהתאים למטופלים תוכניות מניעה עוד לפני שהנזק הופך לבלתי הפיך.
עם זאת, המדענים מבהירים כי הדרך ליישום פרטני במרפאות עדיין דורשת מחקרי המשך ממושכים. בשלב הנוכחי, המודל מתאים בעיקר לאפיון מגמות באוכלוסיות רחבות ופחות לקביעת גורל של אדם בודד, בין היתר משום שחלק מהשינויים שהוא מזהה קטנים מטווח הטעות של המערכת. בעתיד מקווים החוקרים להמשיך לעקוב אחר מטופלים לאורך זמן כדי לבדוק האם שינוי הרגלים – כמו הפסקת עישון או איזון סוכר – יכול "להצעיר" בחזרה את הרשתית ולעצור את שעון ההזדקנות.
