העיתונאי, הבמאי ואיש הטלוויזיה הוותיק מנשה רז הלך היום (חמישי) לעולמו בגיל 80. רז היה במשך עשרות שנים מהדמויות המזוהות עם השידור הציבורי בישראל, ובמהלך קריירה ארוכה מילא שורה של תפקידים ככתב, מגיש, עורך ובמאי ברדיו ובטלוויזיה.
רז נולד ב-28 באוגוסט 1946 ואת צעדיו הראשונים בעולם התקשורת עשה כבר בשירותו הצבאי, כאשר התגייס לגלי צה"ל. בתחנה הצבאית שימש כתב צבאי, עורך ומגיש תוכניות. עם שחרורו עבר לקול ישראל, שם הגיש מהדורות חדשות, תוכניות מוזיקה ומצעד פזמונים.
אחת מנקודות הציון הבולטות בראשית דרכו הייתה "שירים ושערים", תוכנית הספורט המיתולוגית של קול ישראל שליוותה בשידור חי את משחקי הכדורגל בישראל. רז היה המגיש והמנחה הראשון של התוכנית, שהפכה בהמשך לאחד ממותגי הרדיו המזוהים ביותר עם שידורי הספורט בישראל.
בגיל 26 הצטרף רז לטלוויזיה הישראלית ככתב חדשות וכבמאי סרטים תיעודיים. בהמשך היה לחלק מהדור שעיצב את שידורי החדשות של הערוץ הראשון בתקופה שבה הטלוויזיה הציבורית הייתה למעשה מדורת השבט המרכזית של ישראל.
במהלך שנותיו בטלוויזיה ערך והגיש את "מבט לחדשות", וכן היה מעורב בתוכניות "משחק השבת" ו"מסיבת עיתונאים". עבודתו לא הוגבלה לאולפן: לצד ההגשה והעריכה עסק רז גם ביצירה תיעודית ובסיקור מהשטח.
בשנת 1979 זכה בפרס כינור דוד לסרט הדוקומנטרי הטוב של השנה, בעקבות סדרת סרטים שביים על מצבם של בתי הסוהר בישראל. רז אף הופיע בתפקיד עצמו בסרט הישראלי "שתי אצבעות מצידון", שיצא בשנת 1986 ועסק בשירות חיילי צה"ל בלבנון. בסרט הופיע ככתב המסקר את המתרחש בלבנון.
לצד עבודתו האזרחית בתקשורת היה לרז קשר ממושך לתיעוד הפעילות הביטחונית של ישראל. במסגרת שירות המילואים היה אחראי על תיעוד מבצעי בחיל האוויר ולקח חלק בתיעוד פעולות ומבצעים שונים של החיל.
אחד הפרקים החריגים בקריירה שלו היה מעורבותו בתיעוד המבצע החשאי להעלאת יהודי אתיופיה מסודן. לפי תיעוד ביוגרפי שפורסם על אודותיו, רז היה מעורב במשך יותר משלוש שנים בתיעוד הפעילות, והחומרים שאסף סווגו במשך שנים כ"סודי ביותר". בין החומרים היה גם תיעוד לילי מהמדבר הסודאני.
החיבור הזה בין עיתונות לבין השטח הביטחוני ליווה חלק ניכר מעבודתו. בפרק של סדרת "מבטים" של כאן, שהוקדש לרז, הוא סיפר בין היתר על משימה שביצע במסגרת טיסה במטוס F-15 של חיל האוויר.
לאחר שנותיו הארוכות בערוץ הראשון המשיך רז לעבוד גם במסגרות תקשורתיות נוספות. בתחילת שנות האלפיים, בתקופת מלחמת עיראק, הוא שב למסך והגיש מבזקי חדשות בערוץ 10, לצד השתתפות בהגשת תוכנית הבוקר ו"חדר מצב".
במקביל לקריירה העיתונאית העביר רז את ניסיונו לדור הבא של אנשי התקשורת. הוא שימש מרצה מן החוץ בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ולימד גם במכללת תל חי, במכללת ספיר, במכללה למינהל ובמסגרות אקדמיות נוספות.
מותו של רז חותם קריירה שנפרשה על פני יותר מחמישה עשורים – מראשית דרכו בגלי צה"ל ובקול ישראל, דרך שנותיו הארוכות בערוץ הראשון והגשת "מבט", ועד לעבודתו התיעודית והוראת התקשורת. הוא היה חלק מדור אנשי הרדיו והטלוויזיה שליווה את התפתחות השידור הישראלי מהתקופה שבה פעל ערוץ טלוויזיה ישראלי יחיד ועד לעידן הרב-ערוצי.
