הדיון על פסילת רע"ם, חד"ש וסאמי אבו שחאדה הוא לא עוד פרוצדורה משפטית רגילה, אלא קו פרשת המים הלאומי שלנו. כאן יוחלט באופן חד וחלק האם מדינת ישראל תמשיך לממן ולהכשיר במו ידיה תומכי טרור וגיס חמישי – שקמים להשמיד אותה מבפנים.
אלו יהיו הבחירות הראשונות מאז טבח השבעה באוקטובר, ונגמרו התירוצים. אין כאן "חופש ביטוי" ואין כאן "פלורליזם", יש כאן ניצול ציני, רקוב ומופקר של הדמוקרטיה הישראלית כדי לתת חסינות לתומכי טרור שנועצים לה סכין בגב. הדברים צריכים להראות אחרת גם בוועידת הבחירות, גם בבג"ץ – וגם בפיהם של חברי המפלגות הערביות.
בדיוק ארבעה ימים אחרי הטבח הכי ברברי שנעשה בעם היהודי מאז השואה, כשהגופות של האחיות והאחים שלנו עוד לא נאספו והדם בעוטף עוד לא יבש, יושבת באולפן עאידה תומא סלימאן מחד"ש ומלבינה את השחיטה. מי שאשם בעיניה ברצח התינוקות, בשריפת המשפחות ובמעשי האונס ההמוניים הם לא המרצחים הפלשתינים הנתעבים, אלא "פשעי המתנחלים". ככה בדיוק מדברים תומכי טרור שמצדיקים שפיכות דמים בשידור חי.
ויש עוד אחד שרואה עצמו שליח ציבור לגיטימי, קוראים לו סאמי אבו שחאדה מבל"ד. זה האיש שביקש למנף את טבח שבעה באוקטובר לגזרות נוספות בטור שכתב יום אחרי האסון, וזה האיש שמעז לדרוש מאיתנו משכורת, רכב וכיסא בבית הנבחרים של אותה המדינה שהוא קורא להשמידה.
אם בג"ץ יבחר שוב לעצום עיניים ולהכשיר תומכי טרור מובהקים על חשבון הדם של הנרצחים שלנו, הציבור צריך לצאת לרחובות. על הרבה פחות מזה יצאנו.
אסור לנו לשתוק, אסור לנו להשלים עם זה, ואסור לנו להתרגל למי שמספק תירוצים לטבח, תומך בטרור ושולל את זכות קיומנו. מקומם של האנשים האלה מחוץ לחוק ומחוץ לגבולות המדינה, בטח שלא בכנסת ישראל.
