נתוני הבגרויות החדשים שמפרסם משרד החינוך מצביעים על מגמה מפתיעה וחיובית במקצועות המוגברים: בשנת 2026 נרשם מספר הנבחנים הגבוה ביותר בשנים האחרונות ברמת 5 יחידות במתמטיקה, באנגלית ובפיזיקה – וזאת לאחר שנות מלחמה ושיבושים ממושכים במערכת החינוך.
הנתון הבולט ביותר נרשם בפיזיקה. מספר הנבחנים ב-5 יחידות עלה מ-14,701 בשנת 2023 ל-17,528 בשנת 2026 – זינוק של כ-19%. באנגלית עלה מספר הנבחנים מ-61,033 ל-70,587, עלייה של כ-16%, ובמתמטיקה מ-21,126 ל-24,129 – עלייה של כ-14%.
המשמעות מקבלת משנה תוקף כאשר משווים את הנתונים לגידול במספר התלמידים: בתקופה שבין 2023 ל-2026 גדל מספר תלמידי י"ב בכ-10% בלבד. כלומר, קצב הגידול במספר הנבחנים בחמש יחידות בשלושת המקצועות גבוה מקצב הגידול של שכבת הגיל עצמה.
יותר ממחצית מתלמידי י"ב – בחמש יחידות אנגלית העלייה ניכרת גם בשיעור הנבחנים מתוך כלל תלמידי י"ב. באנגלית מדובר כבר ביותר ממחצית מהשכבה: שיעור הנבחנים בחמש יחידות עלה מ-47.91% בשנת 2023 ל-50.40% בשנת 2026.
בפיזיקה עלה השיעור מ-11.54% ל-12.52%, ובמתמטיקה מ-16.59% ל-17.23%. במתמטיקה נרשמה בשנתיים האחרונות התאוששות משמעותית: לאחר ירידה במספר הניגשים עד 2024, מספרם עלה ביותר מ-16% – מכ-20.7 אלף לכ-24.1 אלף תלמידים.
למעשה, מבט רחב יותר על השנים 2022-2026 מראה כי מספר הנבחנים בשנת 2026 הוא הגבוה ביותר בתקופה הזאת בכל שלושת המקצועות. בפיזיקה הגיע גם שיעור הנבחנים לשיא בתקופה הנבדקת, ובאנגלית נרשמה עלייה מ-46.19% מתלמידי י"ב בשנת 2022 ליותר מ-50% כיום.
שר החינוך יואב קיש התייחס לנתונים ואמר כי למרות המחיר שגבתה המלחמה ממערכת החינוך, התלמידים הצליחו להגיע לבחינות הקובעות את עתידם ולהמשיך לכוון גבוה. קיש קרא במיוחד לתלמידים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית להמשיך לבחור במסלולים המוגברים, ואמר כי משרד החינוך יפעל להרחבת מעגל התלמידים המגיעים לרמות הללו.
חשוב לציין כי נתוני 2026 עדיין אינם סופיים. במתמטיקה הם אינם כוללים עדיין את מועד החורף, בניגוד לנתוני השנים הקודמות, ולכן מספר הנבחנים ושיעורם עשויים אף לעלות. גם באנגלית ובפיזיקה טרם הסתיימה קליטת כלל הנתונים מבתי הספר.
ומה מלמדים פיזה ותנופה?
הנתונים החדשים מתפרסמים בסמוך לתוצאות פיזה 2025 ולנתוני מבחני תנופה – המיצ"ב במתכונתו החדשה. אלא שמדובר בכלי מדידה שונים: פיזה בוחנת מיומנויות של בני 15 בהשוואה בינלאומית, תנופה בוחנת הישגים במקצועות הליבה בשכבות גיל שונות, ואילו הנתונים החדשים מצביעים על היקף תלמידי התיכון שבוחרים וניגשים למסלולי חמש יחידות. לכן אין להסיק באופן ישיר ממדד אחד על האחר.
גם סביב נתוני תנופה התנהל בחודשים האחרונים ויכוח מקצועי בין משרד החינוך לראמ"ה בנוגע למתודולוגיית המדידה ומהימנות חלק מהתוצאות. לאחר שהשר יואב קיש הורה לבחון את הנושא והוקמה ועדת בדיקה בראשות אבי מויאל, סוכם כי הנתונים לא ייגנזו. בתוך הדיון הזה, נתוני הבגרויות מוסיפים כעת נדבך נוסף לתמונה: לצד הוויכוח על מדדי ההערכה הארציים והבינלאומיים, יותר תלמידים בישראל בוחרים להגיע לרמות הלימוד הגבוהות במתמטיקה, באנגלית ובפיזיקה – גם בשנים שבהן מערכת החינוך פעלה בתנאי מלחמה.
