בכיר המוסד לשעבר, שגיב אסולין, פנה בשידור חי לראש הממשלה, וקרא לו להגדיר את חזית התודעה וההשפעה כאיום ביטחוני רשמי. הבכיר הוסיף כי מעבר להגדרה, יש להקים גוף לאומי שיטפל בה.
"אני מאמין לראש הממשלה. מה שראינו עד היום הוא קצה הקרחון", אמר אסולין והוסיף כי ישראל ממשיכה להפסיד בזירת התודעה וההשפעה, ולא בגלל חוסר יכולת – אלא בגלל חוסר הגדרה. עוד אמר הבכיר: "השתחררתי מהמוסד כדי להעלות על ראש סדר העדיפויות הביטחוני את הנושא הזה. לצערי, כפי שצפיתי, הנושא הזה הולך ונהיה יותר ויותר רלוונטי".
האיום שאיש לא הגדיר
לדברי אסולין, הכשל אינו באנשים אלא בארכיטקטורה. "אם החזית הזאת, חזית התודעה וההשפעה, חזית האמת, לא תוגדר כאיום ביטחוני רשמי בקבינט, ולא יוגדר גוף מטפל – ארגון שמטפל בתודעה והשפעה מבית ומחוץ – אנחנו נמשיך להפסיד", אמר.
כל עוד אין הגדרה, הוא מסביר, אין בניין כוח, אין תקציב ייעודי, אין תוכניות עבודה ואין מי שנמדד על התוצאה. האחריות מתפזרת בין משרד החוץ, משרד ההסברה, דובר צה"ל, המל"ל וארגוני מתנדבים – ונעלמת בדרך. בצד השני יש תכנון מבצעי, תקציבים ויעדים מדידים, אצלנו יש דוברים.
"ראש הממשלה הבטיח שהוא יטפל בחזית השמינית וינצח גם בחזית הזאת, ואני מאמין לו", המשיך הבכיר והוסיף: "כפי שהוא ניצח בשבע חזיתות פיזיות קינטיות -כך צריך לעשות גם בחזית השמינית". הפער, לשיטתו, אינו בין אמונה לספק, אלא בין הצהרה לבין מנגנון.
הבכיר הציג מתווה טיפול כחלק מיוזמתו "החזית השמינית" הנשען על אותה לוגיקה שהובילה להכרעה בשבע החזיתות האחרות:
- הגדרת איום – הכרזת הקבינט על חזית התודעה וההשפעה כאיום ביטחוני, על כל המשתמע מכך תקציבית ומבצעית
- גוף מטפל – הקמת גוף כולל לתודעה והשפעה בכפיפות למשרד ראש הממשלה, עם מפקד, תקן, סמכות תיאום בין הזרועות ואחריות לתוצאה
- לוגיקה מודיעינית-מבצעית – מיפוי מקורות המימון וההפעלה של מערכות ההשפעה הפועלות נגד ישראל, ופעולה מול הסיבה ולא רק מול התסמין.
קצה הקרחון
ההסתה הגלובלית, מסעי הדה-לגיטימציה והפסיקות הבינלאומיות הם, לדבריו, רק הסימפטום הגלוי. "זהו קצה הקרחון", הוא מסכם. בשבע חזיתות ישראל הוכיחה שהיא יודעת לנצח. בשמינית היא עדיין לא באמת נלחמת.
