הוועדה לביטחון לאומי אישרה ביום רביעי להאריך בחודש את ההכרזה על מצב חירום כליאתי, עד 15 באוקטובר 2026. הוועדה לא קיבלה את בקשת הממשלה להאריך את ההכרזה עד 15 בנובמבר, בשל סמיכות המועד לכינוס הכנסת הבאה לאחר הבחירות.
עו״ד עידו בן יצחק מהייעוץ המשפטי לוועדה הסביר כי המועד שביקשה הממשלה חל חמישה ימים לאחר כינוס הכנסת הבאה. לדבריו, אף שהחוק מאפשר לוועדת החוץ והביטחון הזמנית לדון בנושא, ייתכן שהיא לא תוקם עד אותו מועד. בהתאם לכך הומלץ להאריך כעת את ההכרזה בחודש, ובמידת הצורך לדון בהארכה נוספת.
מצב חירום כליאתי מאפשר להחזיק עצורים ואסירים תוך חריגה מהוראות החוק הנוגעות לשטח המחיה, ואף להלינם שלא על מיטה. זאת כדי לאפשר את המשך קליטת העצורים במתקני שירות בתי הסוהר ולתת מענה לצורכי הביטחון.
לפי עו״ד אביב ישראלי מהייעוץ המשפטי במשרד לביטחון לאומי, מספר הכלואים עומד על 23,049 והתייצב בתקופה האחרונה. לדבריו, צעדי הבינוי צפויים להוסיף עד סוף 2026 ותחילת 2027 כ-3,000 מקומות במתקני כליאה ביטחוניים שונים. במשרד בוחנים גם חופשה מיוחדת לאסירים ומעבר אסירים למעצר בית, אך ציינו כי המהלך אינו מתקדם בלוחות הזמנים הרצויים.
רב-כלאי מורן שרביט, ראש תחום חירום בשב״ס, דיווחה כי עד כה גויסו 1,115 לוחמי כליאה. לדבריה, הורחבו הקמפיינים לגיוס עובדים למתקנים בדרום, נפתחו מסלולי מיון וגיוס ייעודיים ונקבעו הטבות תנאי שירות, לרבות מגורים. עוד מסרה כי שב״ס נערך לפתיחת מתקן בירושלים וכי בשנתיים האחרונות נוספו לארגון 3,000 תקנים.
עו״ד רותם טובול מלשכת עורכי הדין אמרה בדיון כי רק 16% מהבקשות לשחרור מוקדם מאושרות. לטענתה, מדובר בכלי שאינו מנוצל מספיק, אף שקיימות תוכניות שיקום שעשויות לאפשר את המשך ההליך מחוץ לבתי הסוהר ולפנות מקומות כליאה.
יו״ר הוועדה, חבר הכנסת צביקה פוגל, מתח ביקורת על הארכת ההכרזה החוזרת והזהיר מפני העומס והסיכון ללוחמי הכליאה. בסיכום הדיון אמר כי המשרד לביטחון לאומי נושא לדבריו בנטל כמעט לבדו, וקרא למשרדי ממשלה נוספים להיכנס לנושא במהירות. לאחר מכן אישרה הוועדה את הארכת ההכרזה.
